אחד הדברים שמפריעים לי מאז שהתחלתי לכתוב על עיצוב בגלריה הוא ההיעדר המוחלט של תערוכות עיצוב גרפי בארץ. ולכן, שמחתי לגלות את Reading Forms, הבלוג החדש של המעצב יותם הדר, שפתח בלוג שמרכז תמונות של תערוכות עיצוב גרפי מרחבי העולם (זה נשמע יותר מוזר ממה שזה באמת). ולא רק אני שמחתי: בשבועיים מאז שעלה לאוויר הבלוג אוזכר גם בטוויטר של אוצרת העיצוב אלן לופטון, של מוזיאון העיצוב הלאומי קופר יואיט, של מרכז ווקר לאמנות ועוד (כבוד גדול!). תפסתי את יותם לשיחה במסגרת פורטפוליו צ'אט והנה מה שהיה לו להגיד על ההחלטה לפתוח את הבלוג, למה אין תערוכות עיצוב גרפי בארץ, ועוד.

yuvalsaar: שלום! מה שלומך?

yotam: לא רע, ואתה?

yuvalsaar: גם לא רע בכלל. קצת עסוק בענייני מעבר דירה אבל לא מתלונן (לא יותר מדי בכל אופן)

yotam: זה די מוזר, שאני יודע שהצ'ט מתועד. כמו לשמוע את הקול שלך מוקלט, או לראות את עצמך בוידאו

yuvalsaar: ממממ….. לא חשבתי על זה. בתור אחד שרגיל שלא מעט מהשיחות שלו מתועדות – גם אם בתור זה שמתעד דברים של אחרים – לא חשבתי על זה אף פעם. שנדבר קצת על עיצוב גרפי?

yotam: בכיף. אחד מנושאי השיחה האהובים עלי

yuvalsaar: אז בוא רגע תגיד על עצמך כמה מילים לפני שנתחיל. בן כמה, איפה למדת, מה עשית מאז וכן הלאה

yotam: יליד 1980. בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. סיימתי ב-2006, עבדתי כמה שנים בכל מיני סטודיואים (סטודיות?) לעיצוב, והיום אני מעצב עצמאי. מספיק, או לפרט יותר?

yuvalsaar: תאמין או לא אבל המילה הנכונה היא סטודיאות. וכן, תפרט קצת יותר, ככה בקטנה

yotam: סטודיאות, רשמתי לפני.

אחרי הלימודים עבדתי שנה אצל דני גולדברג (שהיום הסטודיו שלו נקרא דן אלכסנדר אנד קו), שם בעיקר עיצבתי ספרים ותדמיות "בוטיק". אח"כ עבדתי אצל סער פרידמן במשרד המיתוג אופן, ומשם עברתי לעבוד בסטודיו הפיתוח של קבוצת מעריב תחת עמיר חדד, שם עיצבתי את נרג' בגרסתו הקודמת. אח"כ ביליתי תקופה בניו יורק, שהיתה חצי חופש חצי עבודה, ובסוף 2009 חזרתי ומאז אני מעצב עצמאי, שעובד בעיקר מול משרדי עיצוב אחרים ופחות עבור לקוחות

yuvalsaar: ועושה בעיקר עיצוב גרפי ומיתוג שקשור לתרבות. נכון?

yotam: משתדל

yuvalsaar: להשתדל זה חשוב

yotam: (אבל בהחלט לא באופן בלעדי. יש לי בתיק העבודות גם עיצוב שקי מלט וחברות ביטוח)

yuvalsaar: לפני כמה שבועות פתחת בלוג בשם reading forms. מה אתה יכול לספר על הבלוג? ולמה עכשיו?

yotam: אכן, לפני כמעט שבועיים. ברשותך אנסה לתרגם את הטקסט אודותיו כפי שכתוב באתר

yuvalsaar: קדימה

yotam: נתחיל מהשם – reading forms, שזה משחק מילים קטן בין "צורות קריאה" ו"קוראים צורות", ואח"כ כותרת המשנה: Exhibiting Graphic Design Exhibitions. האתר הוא מין מחסן בפורמט של בלוג, שבו אני אוסף תמונות וקישורים של תערוכות עיצוב גרפי, ומצבים דומים מבחינה ויזואלית, תמטית או קונספטואלית. הבלוג מנסה לבחון דרכים וצורות של תצוגה, צפייה, אוצרות ואינטראקציה עם עיצוב גרפי בסביבה הלא טבעית שלו.

yuvalsaar: ברור לך עכשיו שהשאלה הבאה היא למה? למה אתה אוסף במחסן שלך דווקא את הדברים האלו?

yotam: שאלה מעולה. לא חושב שעצרתי לשאול אותה בעצמי

yuvalsaar: זה הכי אני אוהב שמרואיינים אומרים לי…

yotam: תשובה אחת היא שפשוט אין מקום אחר שמכרז את זה. הפכתי את האינטרנט ולא מצאתי.

yuvalsaar: אוקי

yotam: אני לא זוכר מה היה הטריגר שגרם לי לחפש או לאסוף את זה, אבל זה התחיל מאוסף באתר פינטרסט שאפשר לאסוף בו תמונות ולינקים, וברגע שהצטבר חומר וראיתי הכל פרוס מול העיניים, הבנתי שצריך למצוא לדברים האלה בית מסודר יותר. אפשר לראות מבט מרוכז דומה על כל התמונות בעמוד הארכיון של הבלוג.

yuvalsaar: ועדין. למה זה בכלל מעניין אותך?

yotam: השאלה היא למה מעניינות אותי תערוכות עיצוב גרפי?

yuvalsaar: אכן. יש עוד שאלות אבל זה בהמשך

yotam: אני חושב שהן מעניינות, או לפחות אמורות לעניין, כל מעצב שמתעניין במקצוע שלו. יש לי גם כנראה חולשה בלתי מוסברת לדימויים של פריטי דפוס מרובים. אבל אם מחפשים עוד רציונליזציה לבלוג כזה, זה העניין של לעקור את האובייקט המעוצב מהקונטקסט המקורי שלו ולהכניס אותו לקוביה לבנה, ולראות מה קורה, כי עיצוב הוא פונקציונאלי, ואובייקט בתוך קוביה לבנה הוא לא

yuvalsaar: למה להכניס את האוביקט המעוצב למוזיאון? הרי היה לאוביקט הזה בריף ולקוח והוא אמור לשרת מטרה מסוימת. מה פתאום עכשיו מוזיאון?

yotam: הרבה מהתוצרים שמוצגים בתערוכות בבלוג ובכלל, הם לאו דווקא כאלה שהגיעו מבריף ולקוח, אלא מעשייה עצמאית של מעצבים כיוצרי תוכן. אבל עדיין לא החלטתי לאיזו אסכולה אני שייך. יש את המתנגדים, כמו למשל אריק שפיקרמן שפעם התגאה שבניגוד למעצבים גדולים אחרים, אין עבודות שלו באף מוזיאון, כי הן לא שייכות לשם.

אבל יש לזה מטרות אחרות, שקשורות לראווה. אחת היא פשטנית, וזה לרכז הרבה דברים יפים במקום אחד. לא משנה מי שילם לך לעשות משהו, ברגע שקיים אובייקט יפה/מעניין/מיוחד/חכם שעומד בזכות עצמו, אין סיבה לא לחלוק אותו עם אנשים אחרים. סיבה שנייה אולי קהילתית יותר והיא הרצון של מעצבים לדעת מה מעצבים אחרים עושים, לראות מה קורה בתחום, מי עשה מה למי. קטע רכילותי. וגם כמובן עניינים שרלוונטים לכל תערוכה בכל תחום, של תיעוד נקודה בזמן, ריכוז, שימור, יצירת הקשרים וכו'.

yuvalsaar: איך אתה מגיע לתמונות? יש הרבה תערוכות כאלו בעולם?

yotam: הבלוג התחיל מקבוצה של בערך 20 פוסטים של תערוכות שזכרתי שראיתי תיעוד שלהן ברשת והיה נראה לי מעניין לרכז את הבולטות שבהן, תערוכות סוף השנה של התואר השני בעיצוב גרפי של ייל, ותערוכות שנתיות של איגוד aiga. אח"כ, מעבר לזכרון שלי, המקורות שלי הן שיטוט אקראי בבלוגים של עיצוב, ומיילים שאנשים שולחים לבלוג

yuvalsaar: נראה שאתה מבלה לא מעט מהזמן שלך באתרי עיצוב גרפי כאלו או אחרים

yotam: הרבה יותר מדי זמן

yuvalsaar: שנגיד משהו על המצב העגום של תערוכות העיצוב בארץ?

yotam: כן, you know me too well

yuvalsaar: אל תגיד ככה

yotam: לא מזמן מצאתי את הספר "דיוקן של מחלקה", על המחלקה לעיצוב של מוזיאון ישראל, שיצא אחרי מותו של איזיקה גאון. מפורטות שם כל התערוכות שהתקיימו באגף החל מיומו הראשון, ויש שם רשימה ארוכה של תערוכות עיצוב גרפי. אני מתכנן גם לסרוק משם קצת תמונות ולהעלות לבלוג.

אחרי שקראתי את הספר החלטתי לעשות מיני מחקר וליצור רשימה של תערוכות עיצוב גרפי במוזיאונים בישראל. אני בטוח שיש עוד המון שאני לא יודע עליהן, כי המקורות שלי הם רק הספר הזה והאינטרנט, אבל נכון לעכשיו יש שם מעל 40 תערוכות שמרוכזות בעיקר בעשורים 70-80-90. ומדובר אך ורק על תערוכות עיצוב גרפי שהתקיימו במוזיאונים.

yuvalsaar: זה בערך 40 תערוכות יותר ממה שהיו בעשור האחרון. נכון?

yotam: פחות או יותר

yuvalsaar: יש לך הסבר לזה?

yotam: הסבר אחד הוא פטירתו של איזיקה, שכנראה אהב מאוד עיצוב גרפי, והיה מקושר מאוד לעולם העיצוב הבין לאומי. מעבר לזה, קשה לי להסביר את התופעה. אולי בגלל שהאינטרנט יצר פלטרפורמות נוחות לשיתוף והפצה של עיצוב, נוצר הרושם שאין צורך לצאת מהבית בשביל לצרוך אותו בצורה מרוכזת, אבל זה אובר-רציונליזציה. אולי גם בגלל שיש פרגמנטציה של המקצוע, כי יש כל כך הרבה התמחויות, קשה בדיוק להגדיר מה זה עיצוב גרפי, אז גם הקולגיאליות והקהילתיות מדללת

yuvalsaar: לי יש הסבר אחר

yotam: סקרן לשמוע

yuvalsaar: תרשה לי להיות פחות פוליטקלי קורקט אבל אני טועם שהם פשוט לא מבינים כמה הנושא הזה מעניין את הקהל, כמה הוא מושך מבקים, וכמה הוא בסופו של דבר הרבה יותר פשוט להצגה מכל תערוכת עיצוב אחרת. מה יש לנו שם בסך הכל? נייר. אני כמובן מגזים אבל אני חושב שהמסר ברור

yotam: בכל  מקרה אני חושב שזה לא צריך להחליף תערוכות עיצוב אחרות, אלא לבוא בנוסף

yuvalsaar: ברור

yotam: כי אני מסכים שנגיד הרבה מהעבודות שמוצגות בתערוכת העיצוב הנוכחית במוזיאון ישראל מעניינות יותר מכל ספר, אבל זה לא אומר שלא צריך להציג את אותם הספרים

yuvalsaar: אתה יודע מה השאלה הבאה שלי?

yotam: יש לי כמה ניחושים אבל אשמור אותם לעצמי

yuvalsaar: תשובה אלגנטית. ובכל זאת: אם אין תערוכות למה אתה לא עושה / יוזם בעצמך?

yotam: זה היה הניחוש הראשון שלי, נשבע!

yuvalsaar: מאמין לך

yotam: באופן כללי, לצערי אף פעם לא הייתי הטיפוס המפיק והיוזם. ואם להיות כנים, את מספר האנשים שעושים בארץ עבודות שראויות לתצוגה מול קהל אפשר לספור על יד וחצי

yuvalsaar: ברשותך דווקא לפינה הזו לא ניכנס עכשיו

yotam: לא הייתי נכנס גם אם היית מכריח אותי

yuvalsaar: יפה. אז נחזור לבלוג. מה אפשר ללמוד ממה שהעלית עד עכשיו לגבי תצוגה של עיצוב גרפי?

yotam: שהאירופאים מנצחים בגזרת אמצעי התצוגה המקוריים

yuvalsaar: דוגמה בבקשה

yotam: דוגמה ראשונה, ושנייה, ושלישית

yuvalsaar: תסביר גם במילים בבקשה

yotam: הרבה פעמים עיצוב אמצעי התצוגה משתמש באותה גישה עיצובית של האובייקטים המוצגים – מינימליזם, דלות או רזון, אפס מאמץ ויצירתיות diy. ואני מתכוון לצד החיובי בכל המילים האלה

yuvalsaar: וזה מספיק מרשים להערכתך? כי הרי התערוכות האלו – תקן אותי אם אני טועה – אמורות לפנות גם לקהל הרחב לא רק למעצבים

yotam: קודם כל, יש ויש. אני חושב שהדוגמאות שנתתי הן די נישתיות ועצמאיות, ולא פונות לקהל הכי רחב. דוגמה מצויינת שלוקחת משהו מהעקרון הזה והופכת אותו ליפה ונגיש ומושך היא זו:

תערוכה מאוד מיינסטרימית, של ארגון העיצוב האמריקאי. מי שלא יכול להעריך את זה לא יעריך גם את העבודות שמוצגות בתערוכה

yuvalsaar: ומה הקהל יכול להבין מתערוכת עיצוב גרפי טובה חוץ מלהגיד איזה יופי? שזה גם חשוב כמובן

yotam: זה מעניין, כי תערוכת עיצוב נוגדת לחלוטין את הדבר הכי חשוב שמעצבים היו רוצים שאנשים ידעו, שעיצוב הוא בכל מקום

yuvalsaar: לא הבנתי (מצטער)

yotam: אני חושב שאם תשאל מעצב מה הוא היה רוצה שהאוכלוסיה תדע לגבי עיצוב, זו העובדה שעיצוב נמצא בכל דבר ובכל מקום, ושאין כזה דבר אובייקט שהוא "מעוצב" לעומת "לא מעוצב". ברגע שאתה מרכז עיצוב במקום אחד, הוא כבר לא בכל מקום, הוא במקום אחד.

yuvalsaar: אה. אבל יש כזה דבר עיצוב טוב יותר ועיצוב טוב פחות

yotam: אני חושב שההגדרה צריכה להיות עיצוב מתאים או לא מתאים. אם אני גונב למישהו את הדוגמה עם המודעות של מחסני חשמל על הנייר מדובר בעיצוב רע, אבל הוא הכי מתאים לצורך הספציפי מבחינת מה שהוא משדר. אז הוא נכון, אבל לא בטוח שהוא מתאים למוזיאון

yuvalsaar: ומה מכניסים למוזיאון?

yotam: הממ… אני שומע את הגלגלים אצלי בראש עובדים בשביל למצוא את התשובה האולטימטיבית חורקים. כל טיעון שאני רוצה להציג אני מיד מצליח לסתור. יש לי עודף אינפורמציה ומחסור בעמדה :]

yuvalsaar: הו! טוב שיום חמישי היום ויש לך על מה לחשוב…

yotam: אני דווקא די שלם עם האובייקטיביות הזו בשלב הזה. לא מזמן התחלתי לקרוא ספר עיצוב כלשהו, על עיצוב ספרים, ובהקדמה הסופר/מעצב כתב שכשהוא היה צעיר היו לו דעות נחרצות על עיצוב, והוא ניסח אותן בספרים, וככל שהוא התבגר הוא הבין שהכל לא נכון ושהוא בעצם לא יודע כלום, ואז הוא החליט להוציא ספר שהוא מראיין קולגות, כדי לראות ולהראות מה הם יודעים.

yuvalsaar: אני לגמרי יכול להזדהות עם עמדת המראיין… שאלה אחרונה: אם היית יכול לארגן עכשיו כל תערוכת עיצוב גרפי בארץ, ממעצבים מקומיים או מחו"ל. מה היית עושה?

yotam: האינסטיקט הראשוני שלי הוא לעשות הכל – תערוכה של ישן וחדש, מכאן ומ"שם", ולמצוא הקשרים

yuvalsaar: והשני?

yotam: פשוט להביא לארץ את התערוכה שמוצגת בימים אלו בווקר ארט סנטר בארה"ב, שהיא תערוכת העיצוב הגרפי הגדולה ביותר שהתקיימה ב-20 ומשהו השנים האחרונות

yuvalsaar: זה הזמן לפנות לקוראי הבלוג: אם יש לכם במקרה קצת מזומנים, ואתם רוצים לתמוך בעולם תערוכות העיצוב הגרפי, יותם כבר יידע מה לעשות איתם

yotam: זה נכון

yuvalsaar: שאני אשאל אותך לפני סיום מה דעתך על תערוכות העיצוב השנתיות של קהילת המעצבים שכוללת גם לא מעט עיצוב גרפי?

yotam: אין לי מושג מי היה הראשון שאמר את המשפט שמתחיל ב-if you don't have anything nice to say, אבל אצטט אותו בכל מקרה. אם אתה רוצה לסיים באקורד חיובי, אז דווקא התערוכות של בתי הספר לעיצוב בשנים האחרונות נראות מצויין

yuvalsaar: אני תמיד רוצה לסיים באקורד חיובי! ולכן אאחל לכולנו שבמהרה בימינו אמן נזכה גם אנחנו לראות תערוכת עיצוב גרפי טובה במוזיאון העיצוב, במוזיאון ישראל ובמוזיאון תל אביב. אני חושב שמגיע לנו

yotam: אמן