האתגר היה לשלב בין ה״מגניבות״ המיוחסת לסאונד לבין תוכן קריא שאמור לתת אינפורמציה טכנית לגבי מועד, תאריך, מקום וכו׳


1

תגובות


אחת התערוכות המקסימות שביקרתי בהן בשנה שעברה הייתה 225 כרזות על קיר, של סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. המשימה שקיבלו הסטודנטים הייתה לעצב לוגו וסדרת כרזות לאירועים ומופעים מוזיקליים שהתרחשו בתל אביב תוך שימוש באלמנטים טיפוגרפיים בלבד – כלומר ללא צילום או איור – רק מילים ואותיות. התערוכה סיכמה עשייה סמסטריאלית בקורס ״טיפוגרפיה כדימוי״ והוצג בה מגוון אקלקטי ורענן של פרשנויות ויזואליות למוזיקאים והרכבים שונים ממגוון סגנונות – מרוק ופופ ישראלי, דרך ג'אז ומוזיקה אלקטרונית, ועד פּאנק, היפ הופ ומוזיקה אפריקאית.

מאז חלפה שנה, הסטודנטים שהיו בשנה שעברה בשנה ב׳ הגיעו לשנה ג׳, וגם הם קיבלו תרגיל דומה, שאת התוצאות שלו יהיה אפשר לראות החל מיום חמישי ה-29/5 בשנקר בתערוכה בשם ״A0 / A2 / A4״. השנה הינחו את הקורס קובי פרנקו, נדב ברקן וראש המחלקה, דקל בוברוב. ביקשתי מקובי, שמשמש כראש התמחות עיצוב גרפי במחלקה, שיסביר את שם התערוכה, מה ההבדל בינה לבין השנה שעברה, ואיפה עובר הגבול בין טיפוגרפיה מגניבה לבין משהו שגם אפשר לקרוא. לפני הכל, שתי דוגמאות לעבודות שיוצגו בתערוכה:

טל מני

טל מני

איתי וינשטוק

איתי וינשטוק

Yuval:

הי קובי

Kobi:

הי 🙂

Yuval:

מה שלומך?

Kobi:

סבבה… סוף היום. מה איתך?

Yuval:

מצוין. אמצע שבוע האיור, התרגשות גדולה

Kobi:

ממש… כל הכבוד… המאיירים כבשו את תל אביב

Yuval:

כן… הכי מגיע להם. לא ככה?

Kobi:

מגיע בהחלט. זו במה נפלאה להצגת הכישרון והשפע המדהימים שקיימים פה.

Yuval:

אכן. בוא נדבר על התערוכה שנפתחת ביום חמישי. אתה יודע, אני מסתכל על האתר שבניתם וזה ממש איור… מה שמעלה לי את השאלה – וניגש ישר לעניין – איפה עובר הגבול בין משהו מגניב לבין משהו שגם צריך לקרוא ולהבין?

Kobi:

תחדד את השאלה, למה הכוונה שזה ממש איור?

Yuval:

אני מסתכל על העבודות ובחלקן האותיות הופכות לציור, למשהו נורא יפה ולא תמיד קריא, מה שהופך אותן לפעמים על הגבול של ציור / איור

Kobi:

אוקי. התערוכה מציגה את הישגי הסטודנטים בקורס טיפוגרפיה 5 בשנה ג׳. זה בעצם הסמסטר החמישי והאחרון ללימודי טיפוגרפיה ובשלב זה דקל הגדיר את הקורס "טיפוגרפיה כדימוי״: איך מייצרים דרך אמצעים טיפוגרפיים בלבד דימוי שאינו אילוסטרטיבי.

Yuval:

אוקי. אז שוב אני אשאל, איפה עובר הגבול בין דימוי מגניב לבין משהו שאמורים לקרוא ולהבין ממנו את שם האמן

אושר אורן

אושר אורן

 

נואל ערפת

נואל ערפת

Kobi:

הגבולות באמת מאוד גמישים ונזילים. בשלב האחרון של הפרויקט הסטודנטים התבקשו לעצב סדרות של כרזות המיועדות לקדם אירועי מוזיקה במקומות בילוי תל אביביים. הדימוי הטיפוגרפי נשען על פרשנות ויזואלית לסאונד וברוב המקרים פרשנות מהסוג היא סובייקטיבית וכמעט ולא ניתנת לביקורת. האתגר היה לשלב בין ה״מגניבות״ המיוחסת לסאונד לבין תוכן קריא שאמור לתת אינפורמציה טכנית לגבי מועד, תאריך, מקום וכו׳.

Yuval:

זו פעם שניה שאתם נותנים את התרגיל הזה. נכון? מה למדתם או מה השתנה מהפעם שעברה?

Kobi:

נכון. הקורס קיים כבר כמה שנים ומבוסס על תרגיל מתמשך שבו הסטודנטים לא יודעים מה יהיה השלב הבא ולאן התהליך יוביל. בשלב הראשון אנחנו שולחים אותם לרחוב להביא צילומי גרפיטי בדגש טיפוגרפי. התרגיל הראשון הוא סיגנון צורני של הגרפיטי לסמל מופשט.

בשלב השני מחולקת רשימה של מילים ועל הסטודנטים לעצב לוגוטייפ לאחת המילים, המבוסס על השפה הצורנית שהם הגיעו אליה בסמל. בשלב זה התוצאות מפתיעות ומרגשות, איך צורה מופשטת מקבלת משמעות כשהיא הופכת לאות, או למערך אותיות המרכיב מילה.

בשלב האחרון של התרגיל אנחנו אומרים לסטודנטים שהלוגוטייפ שעיצבו הוא לוגוטייפ של מועדון, בר, אולם מופעים וכו׳, ועכשיו עליהם לעצב סדרת כרזות המיועדות לאירועים המתקיימים באותו מקום. בשנה שעברה המשימה היתה לעצב שלוש סדרות שונות שכל סדרה מכילה שלוש כרזות, כך שכל סטודנט עיצוב תשע כרזות(!) בפורמט של חצי גליון.

היות שאני מאוד אוהב לעבוד בסדרות ואני מודה שכבר בתחילת הסמסטר אני מדמיין את התערוכה ואת צורת התלייה בהגשה, החלטנו גם השנה ללכת על פורמט סדרתי אבל עם שינוי. הפעם היה עליהם להתמודד עם נגזרות של הפורמט הגדול A0. כלומר, כרזה גדולה ב-A0, ארבע כרזות בפורמט A2, ו-16 כרזות או פליירים בפורמט A4.

Yuval:

ומה אתה יכול לספר על התוצאות? מה מיוחד בחלוקה הזו?

Kobi:

היות שמדובר בשלוש סדרות בפורמטים שונים, ברור שיש צורך לבדל ביניהן מבחינה תוכנית. רוב הסטודנטים התייחסו לפורמט במושגי זמן. כלומר, הכרזה הגדולה A0 שימשה כסוג של לוח אירועים שנתי. הסדרה השנייה, רביעיית ה-A2, הציגה ארבעה אירועים (מתוך 12) חודשיים או רבעוניים; וסדרת הפליירים ה-A4 התייחסה לאירועים שבועיים או אפילו יומיים.

הדבר הנוסף שהיה מעניין הוא צורת התלייה. שלוש הסדרות נתלו אחת ליד השנייה והיו סטודנטים שבחרו לייצר בסדרת ה-A2 דימוי אחד גדול המתפרק לארבע וביחד מרכיב A0. או בחרו לעצב את הכרזות כך שיגיבו אחת לשנייה במערך צורני שבעצם יכול להיות קיים רק בהגשה (או בתלייה משותפת במקום עצמו) ולא ממש אפשרי בתלייה רגילה ברחוב.

רועי בושרי

רועי בושרי

מורן בן צבי

מורן בן צבי

 

Yuval:

וזה בדיוק מוביל לשאלה האחרונה שלי: העבודות באמת יפות, מעוררות השראה, יש כמה שממש הייתי שמח לפגוש ברחוב התל אביבי. אבל… זה לא ממש קורה. איך אתה מסביר את הפער בין מה שקורה בקורס לבין מה שקורה אחרי שהסטודנטים יוצאים לעולם שבו שיקולים מסחריים גוברים על הכל (בדרך כלל…). אני מניח שגם אתה כמעצב מתמודד עם הסוגיות האלו

Kobi:

תראה, עם הפער הזה כל מעצב מתמודד בדרכו יום יום ושעה שעה. יש מקרים שבהם זה קל יותר ויש מקרים אחרים שבהם, באמת, שיקולים מסחריים, טעמים שונים וכו' מכתיבים את התוצאה. זה טיבו של המקצוע והפער בין המעצב-יוצר-אמן לבין המעצב-נותן השירות.

נכון ששאלות כמו קריאות, תקשורתיות ומסחריות נשאלו בקורס ולעיתים נלקחו בחשבון, אבל המטרה העיקרית היתה לתת לסטודנטים את החופש להתנסות ביצירת דימוי טיפוגרפי, בגיבוש של שפה גרפית ופיתוחה למערך סדרתי, ובאתגר שדרש מהם לייצר שלוש סדרות דומות אך גם שונות בו זמנית. הסיבה שבחרנו כנקודת מוצא התייחסות למוזיקה משחררת מראש שאלות כמו ״מה זה אומר?״ או ״למה דווקא אדום?״. תרגום ויזואלי לסאונד, כמו שכבר אמרתי, הוא סובייקטיבי ונתון לפרשנות אישית והדגש היה על פיתוח השפה הטיפוגרפית.

Yuval:

כמה זמן התערוכה תהיה פתוחה?

Kobi:

הפתיחה בחמישי הקרוב ב-20:00 והנעילה ב-11 ליוני.

Yuval:

מעולה. יש מה לראות אחרי שבוע האיור… משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

Kobi:

כן. חשוב לי להגיד שהקורס הוא במסגרת קורסי הליבה של שנה ג׳. את הקורס מנחים בנוסף אלי גם דקל בוברוב ונדב ברקן. הקורס חובה לכל השכבה חוץ מלמסלול האיור, למרות שהוא פתוח כקורס בחירה למאיירים וכל שנה בוחרים בו כמה מאיירים שלוקחים את הטיפוגרפיה למקום אחר ושונה ומקסים.

בתערוכה בחרנו להציג מקבץ עבודות קטן יחסית, שבהן הגיעו הסטודנטים להישגים מרשימים במיוחד. לצערנו הרבה עבודות לא נכנסו לתערוכה ולכן היה לנו חשוב השנה להשיק גם את אתר הקורס, שבו מוצגים כל הפרוייקטים של כל הסטודנטים ללא סינון או אוצרות. היוזמה לאתר, עיצובו וכל ניהול התוכן שלו נעשה ע״י נדב ברקן המוכשר.

Yuval:

מגניב!

מתן רז

מתן רז

הילה גולדין

הילה גולדין

 

  1. גיא

    פרוייקט מגניב
    הפייבוריט שלי נואל ערפת ומורן בן צבי
    טל מני ראוי לציון.

Comments are closed.