הרגשתי שלקחת תיאור כל כך מצחיק כמו הזדווגות הצבים ופשוט לצייר אותו יאבד את כל הקסם שהמילים יוצקות בו


1

תגובות


תגיות: 
עינת צרפתי

בתזמון נפלא לשבוע הספר יצא לאור בסדרת הרפתקה של הוצאת מודן הספר משפחתי וחיות אחרות מאת ג׳רלד דארל, אחד הספרים שקראתי הכי הרבה כשהייתי ילד. הבונוס: איורים מקסימים של עינת צרפתי. לשמחתי – ובדומה לפוסט שפרסמתי על ספר הקודם בסדרה שאיירה קרן תגר והצגתי בפורטפוליו – עינת הסכימה להרחיב על תהליך העבודה שלה, וגם פה לא נשאר לי אלא לא להפריע ומדי פעם להכניס עוד איור נפלא.

אז מכאן ועד הסוף, זה הכל טקסט של עינת.

mishpachti6

״משפחתי וחיות אחרות״ היה אחד הספרים שהכי אהבתי בילדותי, ולכן הייתי גם נרגשת וגם חרדה מלאייר אותו. הוא מסופר כולו מנקודת מבטו של ג׳רי הצעיר על ילדותו של ג׳רלד דארל שגדל להיות חוקר טבע, סופר וטיפוס מאד מאד מצחיק.

mishpachti1

משפחתו האנגלית של ג׳רי (אמא, לארי, לזלי ומרגו) עוברת לגור באי היוני קורפו. הם חבורה צבעונית ופעלתנית מאד, שבהתחלה מצטיירת כאסופת מבוגרים די לא אחראית ואפילו נלעגת, אבל בהמשך – ובעיקר בין השורות – מצטיירת בספר משפחה מאוחדת בדרכה ומסורה מאד אחד לשני, סקרנית, ואוהבת חיים ואדם. בעיני זו הגדולה של דארל, איך שהוא מצליח להיות גם מצחיק וביקורתי אבל גם נוגע ללב, הוא עוקץ ומבקר את המשפחה שלו (ואת כל הטיפוסים המיוחדים והטיפה בודדים שמתקבצים סביב המשפחה בספר כמו תיאו וספיירו וקראלפסקי), אבל יחד עם העוקצנות, הדמויות שסביבו מתוארות גם בחמלה ואהבה רבה.

mishpachti7

וכמובן שישנה האהבה של ג׳רי לחיות, מנחשי מים דרך עטלפים מפוחלצים ועד אלקו השחף הפראי והמסוכן שהוא קיבל מידיו של אסיר נמלט. מה שכל כך נפלא הוא שהאהבה והסקרנות שבהן ג׳רי מביט על עולם החי נדבקת גם בך הקורא: אתה מוצא את עצמך במתח בקרב האדירים העקוב מדם בין ג׳רונימו השממית זכר לסיסלי גמלת השלמה, מתפקע מצחוק מתיאור ההזדווגות הצבית הכושלת בגבעת הצבים ונפעם מהשילוב בין תהלוכת גחליליות ללהקת דולפנים על חוף ים בלילה.

mishpachti8

אהבתי מילדות לספר והתפעלותי ממנו בקריאה חוזרת הפכה אותו למאד קשה לאיור. נקודת המבט של ג׳רי בספר על החיות (ועל המשפחה שלו) מאד מצחיקה ויחודית: היא מאנישה אותם אבל היא גם מאד זואולוגית וריאלית. הרגשתי שלקחת תיאור כל כך מצחיק כמו נגיד הזדווגות הצבים ופשוט לצייר אותו יאבד את כל הקסם שהמילים יוצקות בו ויצנח לקרקע המציאות באיור (ויראה כמו סתם זוג צבים). לכן ההחלטה שלי היתה להשאיר את רוב תיאורי החיות לג׳רי ולהתמקד בבני האדם ובנופים שמקיפים אותו (למרות שלא יכולתי להתאפק וציירתי גם את קווזימודו היון).

 mishpachti4

האתגר הגדול בעבורי בספר היה הענין של בחירה וויתור. הרבה פעמים כבר בקריאה ראשונה של טקסט אפשר לחוש בנקודות שעולות בחשיבותן על אחרות או בסצנות מזמינות לאיור יותר מאחרות. בספר הזה לא, גם כי מאחר והוא ספר נוער מלכתחילה יש בו מעט איורים, ובעיקר כי כולו גדוש בסיטואציות מרהיבות ומצחיקות ובדמויות שהן מורכבות ורבות פנים, וההחלטה מה לבחור ולהציג היתה לי קשה.

כמובן שקראתי את הספר כמה פעמים תוך כדי ומאז וכל פעם אני מצטערת שעשיתי בחירה כזו ולא אחרת. היה לי חשוב שיביטו גם בג׳רי הפרוע והשובב וההרפתקן וגם בג׳רי הקשוב והסקרן שפתוח ומקבל אנשים, וגם ברור שחובה להראות שהוא אספן כפייתי של חיות (ולכן גם התווסף בסוף איור אקסטרה של העטלף המפוחלץ שלו).

mishpachti5

בסופו של דבר העבודה על הספר היתה תענוג אמיתי, לצלול לעולם של חופים ופרחים וחדרי עבודה וצנצנות פרפרים היתה חלומית עבורי. אם הוצאת מודן תרצה במקרה להוציא את הספר בשלישית במהדורה עם איור בכל עמוד ועמוד אני יותר מאשמח 🙂

לקריאה נוספת

mishpachti3

תגיות: 
עינת צרפתי
  1. מאיה

    מאוד אוהבת את הספר ואת האיורים המדהימים של עינת צרפתי (בנפרד אחד מהשנייה)
    במקרה הזה אני לא רואה סיבה והצדקה לאיורו של הספר . בניגוד לאיורים של קרן תגר ל"קומדיה" שהיו יחסית פתוחים ואמורפיים האיורים ב"משפחתי" מרגישים לי אילוסטרטיביים מידי. הספר אמנם מתאים לילדים ונוער אבל גם למבוגרים והאיורים ממקמים אותו כמוצר נוער.

סגור לתגובות.