צילום: רפי דלויה

בתרבות שבה כל דבר מועתק שוב ושוב, מה הערך של אובייקט מקורי?


0

תגובות


את תצוגת האופנה של בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, שהתקיימה לפני חודש, החמצתי כי הייתי בחו״ל. ולמרות זאת, היה קשה לפספס את פרויקט הגמר של נעה רביב, hard copy. כמעט ולא היה כלי תקשורת שסיקר את התצוגה ולא התייחס לקולקציה שעיצבה, שזיכתה אותה בפרס הצטיינות ע״ש פיני לייטרסדורף. ועדת הפרס מצאה את עבודתה הייחודית, שנוצרה בחלקה הגדול בהדפסה תלת-ממדית, כיוצאת דופן ועשירה במלאכת יד מרהיבה.

שבוע לאחר מכן, בערב הפתיחה של תערוכת הבוגרים בשנקר, שמחתי על ההזדמנות להתרשם מהקולקציה באופן אישי, לגעת, למשש, דברים שאי אפשר לעשות גם אם מגיעים לתצוגה… ואמנם, בזכות התלת-ממד והשפה הדיגיטלית שהיא השכילה לתרגם למלאכת יד, לא פלא שהקולקציה משכה כל כך הרבה תשומת לב. לשמחתי נעה הסכימה לספר על תהליך העבודה, מה היא למדה מאז התצוגה, וגם – איזה חלק יש להייפ סביב התלת-ממד בכל הקשור לתשומת הלב שקיבל הפרויקט. אבל לפני הכל, עוד תמונה:

צילום: דודי חסון. הצילום שבראש הפוסט: רפי דלויה

צילום: דודי חסון

Yuval:

הי נועה, מה שלומך?

Noa:

בסדר, אתה?

Yuval:

לא רע בכלל, כל עוד במזגן…

Noa:

חח בהחלט!

Yuval:

אז בואי רגע נתחיל מהסוף. עבר בערך חודש מאז תצוגת האופנה של המחלקה, חודש שבו הפרויקט שלך זכה ללא מעט חשיפה. רק השבוע ראיתי אותו על השער של לאשה… והשאלה שלי היא מה הבנת בחודש האחרון שלא ידעת קודם?

Noa:

העבודה על הפרוייקט היתה מאד אינטנסיבית ותוך כדי העבודה קשה לראות דברים בפרספקטיבה רחבה (אם כי השתדלתי). נראה לי שהחודש האחרון בעיקר איפשר לי להתבונן בדברים קצת ממרחק, להסיק מסקנות לעתיד וגם קצת לנוח.

חוץ מזה שהשער היה הפתעה משמחת ומחמיאה

Yuval:

אכן משמח, ולנוח זה כדאי… אבל מעניין אותי לדעת לאיזה מסקנות הגעת?

Noa:

חלק מהמסקנות הן כאלו שהגעתי אליהן תוך כדי עבודה וחלק לאחר סיום הפרוייקט. במהלך השנה האחרונה הבנתי טוב יותר אילו דברים מעניין אותי ליצור (אם כי עדיין יש לי לא מעט סימני שאלה), מאילו מהלכים בתהליך היצירה אני מתרגשת יותר ומאילו פחות, וגם כמובן שכל החיזוקים החיצוניים שקיבלתי בחודש האחרון נותנים אנרגיה להמשיך ומחזקים את האמונה שלי בכך שאין תחליף לעבודה קשה.

Yuval:

בואי אם כך נלך קצת אחורה: תגידי על הפרויקט כמה מילים. מעניין אותי לדעת מאיפה הוא התחיל, האם היה לך חזון ברור לגבי מה את רוצה לבדוק, איך הוא ייראה, ומתי ואיך נכנסה כל הדפסת התלת ממד לעבודה שלך

Noa:

לפני משהו כמו שנה וחצי התחלתי ללמוד תוכנת תלת מימד בשם ריינו ונדהמתי מהאפשרויות האינסופיות של תכנון והדפסה בתלת מימד.

מצאתי הרבה יופי באופן שבו אובייקטים תלת מימדיים מוצגים על מסך דו מימדי, כאשר קווי אורך ורוחב יוצרים תחושה של נפחיות ותנועה. כמו כן הוקסמתי דווקא מהטעויות שקרו לי, טעויות שגרמו לאובייקטים הווירטואלים ״להשתגע״ ויצרו ניראות של מעין פיצוץ וירטואלי. הטעויות האלה סיקרנו אותי ותהיתי מה יקרה אם אפשר יהיה להדפיס אותן.

Screen-shot-2013-12-04-at-9.03.17-PM Screen-shot-2013-11-27-at-3.27.16-PM

Noa:

חשבתי כיצד אוכל לתרגם את הטעויות שנראות על גב מסך המחשב השטוח שלי לבגדים תלת מימדיים, זו היתה אחת המחשבות שהובילו אותי. לא ידעתי לאן זה בדיוק ייקח אותי אבל די מהתחלה ידעתי שאני רוצה ליצור משחק בין דו מימד לתל מימד ולשלב טקסטילים יחד עם הדפסה תלת מימדית.

Yuval:

באיזה הקשר למדת את הריינו? זה חלק מתוכנית הלימודים?

Noa:

זה לא חלק מתכנית הלימודים של המחלקה לעיצוב אופנה, אבל זה חלק מהתכנית של המלקה לעיצוב תכשיטים. עשיתי את הקורס איתם וזה היה כיף גדול

Yuval:

וואלה. ולמה הלכת ללמוד? כלומר, לא שצריך היום סיבה מיוחדת, אבל חשבת כבר אז לשלב את זה בפרויקטים שלך?

Noa:

חזרתי אז משהות של חצי שנה במינכן ומאד רציתי ללמוד משהו קצת שונה ממה שלמדתי עד אז. איכשהו היתה לי הרגשה שלתוכנת תלת מימד יש פוטנציאל להוביל אותי למקומות מעניינים.

Yuval:

זו לא חוכמה להגיד עכשיו אבל זו הייתה הרגשה מוצדקת…

Noa:

נכון 🙂

Yuval:

בואי נחזור לפרויקט הגמר. ספרי קצת על התהליך, הרי בטוח לא הכל הלך חלק, בטח כשעובדים עם טכנולוגיה יחסית חדשה

Noa:

נכון, היו הרבה דברים בלתי צפויים בדרך ויכול להיות שאם הייתי יודעת עד כמה זה יהיה מסובך, לא הייתי נכנסת לזה. זה מה שטוב בלהיות נאיבי.

Yuval:

לגמרי. מה למשל?

Noa:

יצרתי קשר עם חברת סטרטסיס, זו אחת החברות הגדולות בעולם שמייצרת מדפסות תלת מימד. הם התלהבו מהפרוייקט, שהיה אז בשלב די ראשוני, והסכימו לתמוך בו באופן נדיב ביותר. זה היה מאד מרגש ומשמח אבל מאותו רגע העבודה רק הסתבכה. היא התנהלה למעשה כמו שני פרוייקטים מקבילים: הראשון – עבודה על הבגדים בפן הטקסטילי והשני – עבודה על המודלים התלת מימדיים, מתוך מחשבה ברורה שכל האלמנטים צריכים להשתלב היטב באותה קולקציה. עד הרגע האחרון לא ידעתי אם באמת אספיק להוציא הכל אל הפועל.

בשבוע שעבר סיימתי לעבוד על דגם נוסף שלא הספקתי לסיים עד מועד התצוגה.

Yuval:

קטעים… עד כמה העסיקה אותך השאלה של בגד לביש לעומת משהו מרשים שיסובב ראשים?

Noa:

לא התעסקתי בזה יותר מדי. היה לי חשוב ליצור איזשהי התייחסות חדשה לגוף ולחומרים שמהם עשויים בגדים

Yuval:

ומתי הגיע השם לפרויקט, hard copy?

Noa:

לקראת הסוף. שכחתי לומר את זה קודם, אבל אחד הנושאים המרכזיים בפרוייקט הוא שכפול והעתקה. אנחנו חיים בתרבות שבה כל דבר מועתק שוב ושוב, אם כך מה הערך של אובייקט מקורי? לטעויות, כמו אלה שיצרתי במחשב יש את הפוטניאל להיות מקוריות או אותנטיות. מאחר וטעות היא משהו שקשה לשחזר וגם איש אינו חפץ בכך. hard copy זה עותק פיזי של נתונים וירטואלים, השם מתייחס לאפשרות של הדפסה תלת מימדית שמייצרת עותק קשיח תרתי משמע אבל אפשר לראות בו גם משמעויות נוספות.

Yuval:

אני מנסה לחשוב על העניין הזה, וכמי שצופה כל שנה באלפי (!) פרויקטים, זה באמת מעסיק אותי – עד כמה אפשר לעשות משהו מקורי, ועד כמה זה חשוב. יכול להיות שעלית פה על משהו…

Noa:

זאת שאלה מצויינת. גם אותי עניין המקוריות מעסיק מהמון בחינות. ממש אין לי תשובה על זה אבל אני חושבת שחלק מהאפשרות ליצור משהו חדש טמונה בחומרים חדשים וטכנולוגיות חדשות

צילום: דודי חסון

צילום: דודי חסון

Yuval:

ויש לי עוד שאלה, ותעני בכנות… עד כמה את חושבת ההתלהבות מהפרויקט שלך נבעה מהעניין הזה – מההיקסמות ממשהו חדש יחסית, מההייפ שיש להדפסת תלת ממד, מכך שלא באמת היה למה להשוות את הפרויקט עם פרויקטים אחרים. כלומר, כולם עשו אופנה, אבל רק את עשית משהו כזה עם תלת ממד

Noa:

כמובן שיש היקסמות מהטכנולוגיה, זו אכן טכנולוגיה קסומה ומופלאה. עם זאת אני רואה את זה כערך מוסף ולא כדבר המרכזי בפרויקט, שהרי רק שמלה אחת בתצוגה שילבה בתוכה חלק שהודפס בתלת מימד בעוד כל שאר הפריטים עשויים מבדים שאת רובם פיתחתי בעצמי. השמלה עם האובייקט המודפס נוספה לקולקציה ימים ספורים לפני ביקורת הגמר ועל אף שהיא אחד הפריטים האהובים עלי בקולקציה, אני חושבת שהקולקצייה היתה "עובדת" גם בלעדיה. מבחינתי זה היה משהו שהרבה זמן רציתי להתנסות בו ואני שמחה שהיתה לי הזדמנות שכזו.

Yuval:

מסכים. מה הלאה? מלבד החופש?

Noa:

בקרוב אתחיל לחפש עבודה/ התמחות בחו״ל ואחר כך נראה

Yuval:

בהצלחה! משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

Noa:

תודה! שהיה לי מזל שהיתה לי מנחה נהדרת – מאיה ארזי ובכלל שקיבלתי תמיכה משנקר ומסטרטסיס. זה לא מובן מאליו

Yuval:

זה נכון

מתוך פרויקט הגמר של נועה רביב, המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר