איור עכשיו. מפגש 93: אלינה גורבן


1

תגובות


כשהמאיירת אלינה גורבן הלכה ללמוד היא החלה את דרכה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. רק אחרי שנה וחצי עברה למחלקה לתקשורת חזותית. ״בלימודים הכי אהבתי לעשות איורי אופנה, ואז מישהי אמרה לי ׳את יודעת שאת יכולה ללמוד את זה?׳. אמרתי באמת? אבא שלי צייר ואיכשהו תמיד ציירתי, והייתי בטוחה שאני אמנית, אבל לא קישרתי בין אמנות לאיור. בלימודים היה לי קשה. לא תמיד אהבו את מה שעשיתי, אמרו לי שיש לי סגנון אמריקאי, ואני לא חושבת שזו הייתה מחמאה… לקח זמן עד שהבנתי מה הסגנון שלי, ושאני לא חייבת לחפש או להגדיר סגנון. הבנתי שאתה פשוט צריך לעבוד וזה משהו שנולד תוך כדי״.

גורבן, בת 30, היא בוגרת מסלול איור, המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר (2010). בשנה הבאה היא תסיים את לימודי התואר השני באיור ב-SVA שבניו יורק. לאחר הלימודים עבדה כגרפיקאית בישראל היום, ציירה קומיקס שבועי לילדים ואחרי שנה התחילה לעשות פרליאנס. ספר הילדים הראשון שאיירה היה ״החוקים הסודיים של אביגיל״ מאת רונית רוקאס, האחרון יצא לאור בקיץ  האחרון, ״הופעות, הפתעות ומשפחה שכזאת״ מאת מאירה פירון, וכעת היא עובדת על ספר הילדים השביעי שלה כמאיירת.

אני ממש מנסה לחיות בתוך הדמות, בתוך הדבר הזה. אני לא חושבת שיש ברירה: אתה חייב להיכנס לדמות, כמו שחקן. כשאני מציירת, תמיד יש מולי מראה, וככה אני יכולה לעשות פרצופים ולראות את עצמי

alinag

״אני חושבת שתואר שני מיועד לאנשים שמפחדים לצאת לבד מהבית וצריכים שמישהו יעביר אותם את הכביש… העולם גדול וקשה לפעמים להתקדם לבד. אם אתה רוצה לעשות פרויקטים עצמאיים, הדרך להצלחה בתחום שלנו כרוכה בלשבת וממש לעשות אותם, וזה ממש קשה בלי שזו ה׳עבודה׳ שלך. לפני התואר הראשון אתה יודע לצייר לבד, אבל אז הלימודים מקלקלים את זה כי אתה כל הזמן מקבל משימות, ואז אתה יוצא אחרי ארבע שנים קצת נכה כי אתה צריך להיזכר מה זה לעבוד לבד.

״מעבר לזה תמיד רציתי לגור בניו יורק. לתוכנית קוראים illustration as visual essay, שזה אומר כתיבה ואיור ביחד. אתה מספר סיור ומאייר אותו, וזה היה לי מאד חשוב שההתמקדות היא גם בכתיבה. אנחנו 20 סטודנטים בתוכנית ואף אחד לא נראה כמו השני. לכל אחד יש סגנון אחר לגמרי, זה כאילו הביאו אנשים מכל הצבעים והסוגים ושמו אותם בתוך חלל אחד, וכל אחד משפיע על השני מבלי להיות איתו בתחרות. זה נחמד שאין אף אחד שהוא בדיוק כמוני, ואני לא מרגישה בתחרות עם מישהו, למרות שכל אחד ממש טוב במה שהוא עושה, מה שיוצר תחרות בלהיות טוב…״.

shadow_puppet_13

״בעבודות שלי יש המון שחור. אני אוהבת שחור, אני נורא אוהבת קונטרסט. גם כשאני משתמשת בצבע אני מעדיפה לעשות משהו קונטרסטי. נראה לי שזו בחירה יותר גרפית: כשיש קונטרסט חזק אתה יכול להסתכל על תמונה, לצמצם את העיניים, ולראות רק צורות. אני מרגישה שזה עושה סדר במוח, זה יושב אצלי יותר טוב, יותר קל לי ככה. ככלל בחירה של צבעים קשורה לאופי, ואני רואה לפעמים דברים בשחור ולבן. ככה אני, חושבת על דברים קיצוניים, ורק אחר מנסה להשלים את הפערים ביניהם״.

half_magic_80

״בגלל שעבדתי בעיתון הרבה זמן, גריד הוא דבר מאד חשוב לי. תהליך העבודה שלי תמיד מתחיל בגריד: אני מסדרת את כל העמודים במסמך אחד כדי שאוכל לראות הכל מולי, וכשהכל יוב בצורה שלמה, ׳בא לי טוב׳, אני יכולה להתחיל לעבוד. אותו הדבר בקומיקס. אני בונה את הגריד לפני שאני כותבת או מתחילה לצייר סקיצות. זה עניין של קצב. ברגע שיש קצב אתה יכול להתחיל לשפוך את הדברים.

״בשנקר אמרו לי שאני לא מתאימה לספרי ילדים. החיבור שלי הוא יותר מהסגנון הקומיקסי, הכל משוחרר וקופצני קצת. מה שחשוב לי זה להתחבר לדמות בסיפור ואז אני מנסה לצייר את איך שאני הייתי רוצה לחיות את החיים שלה, אם אני הייתי הדמות הזאת, אם זו דרך הליכה, הבעות פנים, אני מנסה שזה תמיד יהיה אני. שלחתי פעם סקיצה להוצאת כנרת ואמרו לי שכל הדמויות נראות כמוני. אני ממש מנסה לחיות בתוך הדמות, בתוך הדבר הזה. אני לא חושבת שיש ברירה: אתה חייב להיכנס לדמות, כמו שחקן. כשאני מציירת, תמיד יש מולי מראה, וככה אני יכולה לעשות פרצופים ולראות את עצמי״.

shoko3_binding

״אני ממש מנסה להתרחק קצת מהפוטושופ. אני חברה טובה שלו, אבל בספר האחרון הגשתי סקיצות שנעשו כולן במחשב ואז הפתעתי אותם והבאתי רק דברים שעשיתי עם מכחול. התחילו לכאוב לי העיניים מהמחשב, לא מבחינה פיזית, פשוט קצת נמאס לי, הכל התחיל להיות קצת דומה מידי. יש אנשים שמצליחים לשטות בנו שלא נרגיש שהם משתמשים בפוטושופ, אבל מצד שני יש את הסגנון שאתה רואה פוטושופ כל הזמן.

״ככלל כל העניין של העולם הדיגיטלי להראות תהליכי עבודה נראה לי קצת מוזר לפעמים, זה קצת הורג את המסתוריות. זה נחמד לא לדעת תמיד איך עבדו על משהו, או לראות את כל תהליך היצירה. זה כמו לספר לכולם איך אתה עושה את הקסמים שלך״.

Mari-19

Mari-11

פוסט זה פורסם כהמשך למחקר על התערוכה אומת האיור וכחלק מהעבודה לקראת שבוע האיור 2015בלינק אפשר למצוא את כל הראיונות שהתפרסמו עד כה.

     scan013
  1. מיכל

    עבודות מקסימות.

Comments are closed.