איור עכשיו. מפגש 96: נעם נדב


0

תגובות


בחודש אוגוסט האחרון קרו שני אירועים משמחים למאייר הוותיק נעם נדב. האחד –  ספרו החיים בקו, שמאגד רישומים שיצר במשך 50 שנה בין השנים 1963-2013, יצא לאור בהוצאת עולם חדש. בנוסף הוא קיבל את אות יקיר פסטיבל אנימיקס 2014 לאנימציה, קומיקס וקריקטורה. ״הבן הצעיר שלי אמר לי ׳אבא, נכון שזה סוג של מפעל חיים?׳״,הוא אומר בחיוך, ״אז זה משהו כזה… הוא היה צריך לקבל פס מהצבא, אז מה הוא יגיד? זה הרי לא פרס על פרויקט ספציפי אלא על מכלול של עשייה…״.

נדב, בן 57, הוא בוגר המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל (1982). ״כששואלים אותי מה אני עושה אני עונה שאני מאייר, קומיקסאי ואמן סטוריבורד, לפי הסדר הזה״, הוא אומר. מזה 20 שנה הוא מלמד וכיום הוא מרצה בכיר בבצלאל, במחלקה לאמנויות המסך ובמחלקה לתקשורת חזותית. בנוסף הוא מלמד בבית ספר מעלה ובמכללה הישראלית לאנימציה. במהלך הקריירה שלו אייר ספרי ילדים (הוא זכה בפרס מוזיאון ישראל לאיור על שם בן-יצחק עבור איוריו לספר ״ארנבת ארנבת״ מאת חיה שנהב), ספרי לימוד ועבד עם רוב העיתונים בישראל: הארץ, מעריב, ידיעות אחרונות, במחנה, עיניים ועוד. במקביל עבד גם בתחום האנימציה, בין השאר בסטודיו של רוני אורן בירושלים בשנות ה-80 וב-Animation Lab, שנסגרה בשנה שעברה.

היום הכל הרבה יותר מבוזר, אתה כבר לא יודע באיזה תחום להתרכז או אפילו באיזו מדיה לעבוד. זה מבלבל. ויש את הבעיה הגדולה עם המודל הכלכלי של האינטרנט: לאנשים יוצרים, ולא רק למאיירים, יש בעיה גדולה להתפרנס

nnadav

״העולם מאד השתנה מאז שאני למדתי, ובאופן אישי אני לא יודע עד כמה הסתגלתי לכך. כשהיו לי הזדמנויות באנימציה הלכתי על זה, ואני לא יודע אם מבחינת קריירה איורית זו הייתה החלטה מוצלחת: היו דברים שהפסדתי, היו דברים שהרווחתי, אבל הכי מצער שלא יצא כלום מהמיזמים האלו שנסגרו. מה שכן, מכיוון שיש לי עדין קשר לאנימציה, לסטוריבורד, לעיצוב וסרטים, אני מקווה שבעתיד עוד אחזור לתחום.

״כשאני סיימתי את הלימודים עבדנו עם נייר, ציפורן, מכחול, עפרונות, צבעים. לפעמים היה אפשרות לעשות תהליך הפרדה ידנית של צבעים בדפוס שעלה הרבה כסף, אבל זה היה סיוט… מאז העולם הפך מאנלוגי/ידני לדיגיטלי; לא ב-100 אחוז אבל בטח מבחינת התפיסה ושיטות העבודה.

״בכל מקרה אני חושב שהסטודנטים של היום הרבה יותר ידענים, באופן כללי, משאנחנו היינו. אולי לא באותם תחומים אבל לרבים מהם יש התנסות מוקדמת יותר. אני לא ידעתי כלום, או כמעט כלום, כשבאתי ללמוד. מצד שני יש להם את המחלה של מערכת החינוך המודרנית: הם רגילים לקבל רק תשבוחות ואצלנו לא היה דבר כזה. בעיה נוספת היא שגם דור המורים רך יותר״.

nnadav006

״אם אתה בא מעולם ידני ועובר לדיגיטלי, זה בסדר. בדרך כלל. אם אתה רוכש מיומנות ידנית וממנה עובר לדיגיטלי, רואים את זה. לעבודה הידנית יש בסיס מוצק של התבוננות ומחקר בלי קיצורי דרך, בסיס מוצק יותר שהתפתח בדרכים המסורתיות, לעומת מי שגדל לתוך העידן הדיגיטלי.

״ויש גם עניין של אופנות. היו שנים שכולם ניסו לצייר אותו דבר. זה בסדר, זה טבעי. אני בכל מקרה דינוזאור, שייך לדור אחר. פעם הדגמתי לסטודנטים איך הייתי עובד פעם לעיתונות עם מרקרים, קו וטושים, וסטודנטית אחת אמרה ׳יה, זה כל כך אייטיז מה שאתה עושה עכשיו…״.

nnadav001

״כשאני סיימתי את בצלאל היו מעט מאד מאיירים. היה הרבה יותר קל ופשוט למצוא תעסוקה, לפחות לי. אני חושב שגם בעיצוב גרפי היה יותר פשוט. היום הכל הרבה יותר מבוזר, אתה כבר לא יודע באיזה תחום להתרכז או אפילו באיזו מדיה לעבוד. זה מבלבל. ויש את הבעיה הגדולה עם המודל הכלכלי של האינטרנט: לאנשים יוצרים, ולא רק למאיירים, יש בעיה גדולה להתפרנס.

״אני מסתכל מסביבי, יש פריחה גדולה ומגוון עצום של מאיירים, גם אם יש כמה מאפיינים שעומדים באיזה דיסוננס לפריחה הגדולה הזאת. אין כמעט איור למבוגרים בהבט המסחרי, גם בגלל מותו של הפרינט וגם בגלל שברשת אין לו כל כך קיום. יש מאיירים שמתאים להם לאייר למבוגרים ואין להם איפה לעשות את זה כאן. אני תמיד איירתי לילדים, ואגב, אני חושב שיש כזה דבר איור לילדים, אני לא מאלו שחושבים שיש איור טוב או רע וזהו. לאיור ילדים לא תעשה כל מה שהיית עושה למבוגרים. צריך לשים גבולות גם לילדים וגם למבוגרים״.

nnadav008

״החיים בקו הוא הספר של האונה הימנית שלי, ברובו: רישומים שרובם שרבטתי מהדמיון, חלקם רשמתי מהתבוננות וחלק קטן זה סקיצות לעבודות. הרוב אלו דברים שממש יצאו לי מהיד, לפעמים בלי מחשבה מוקדמת. פשוט היה דימוי בראש שיצא. אני אף פעם לא יודע לאן זה יילך, אני מתחיל את הרישום ולא יודע לאן הוא יקח אותי.

״את הסקיצות שלי אני עושה נורא קטנות, כדי לאפשר את מבט העל. היה לי סטודנט שאמר לי פעם ׳אתה מצייר כמו וישר׳… זה המנעד הטבעי שלי, האי5, מקסימום אי4…״.

nnadav003

פוסט זה פורסם כהמשך למחקר על התערוכה אומת האיור וכחלק מהעבודה לקראת שבוע האיור 2015. בלינק אפשר למצוא את כל הראיונות שהתפרסמו עד כה.

nnadav004