ניפרד כידידים


16

תגובות


תגיות: 
זה אני

נתחיל בשורה האחרונה: ה-31/12 יהיה יומי האחרון בתור כתב העיצוב של עיתון הארץ. במילים אחרות: בשבוע שעבר הודעתי למערכת על רצוני לעזוב, והחל מחודש ינואר אני יוצא לדרך חדשה.

אתם בטח מתארים לעצמכם שקצת מוזר לי לכתוב את זה, אבל הנה. הכתובת אמנם הייתה על הקיר, ואני מאמין שאתייחס לזה עוד בעתיד. זה חלק ממשהו גדול יותר שעובר על העיתונות, זה לא רק אצלי, ועדין, בינתיים זה בעיקר מוזר.

10723906_621659884611789_1663715899_n

כמעט שבע שנים מאז שהתחלתי לכתוב על עיצוב בגלריה, ואני זוכר עד היום את הדרך שבה התקבלתי להארץ, אחרי שראיתי מודעת דרושים בלחם עבודה של דבורית שרגל. ״בכל פעם שבה אני מספר את זה אני לא מאמין מחדש. זה נשמע כל כך לא הגיוני שדברים יכולים לעבוד ככה, שזה חייב להיות אמיתי כי מי ימציא כזה סיפור. דברים כאלו פשוט לא קורים״, כתבתי בפוסט שפרסמתי בפורטפוליו ובו סיפרתי איך קיבלתי את הג׳וב הנחשק, אחרי ראיון עבודה אצל מי שהייתה אז עורכת גלריה, איריס מור. במשך שנים טענתי שאיריס קיבלה אותי לעבודה כי לא היה מישהו אחר, אבל אם להיות לרגע רציני – ההחלטה שלה לבחור בי פתחה בפני דרך חדשה שלא הבנתי בכלל את המשמעות שלה.

שלושה חודשים אחרי שהתחלתי לכתוב החליפה ליסה פרץ את איריס מור כעורכת גלריה. אני זוכר איך בפגישה הראשונה שלנו ליסה אמרה לי ״תהיה מוכן, אתה הולך לכתוב הרבה יותר״. בדיעבד, ״יותר״ זה אנדרסטייטמנט. בכמה חודשים הראשונים שלה בתפקיד היו לי 10 ו-12 ו-14 כתבות בחודש. מטורף. עמודים שלמים, כתבות שער, ביקורות, חדשות. פתאום עיצוב הפך להיות משהו חשוב, חלק מסדר היום; פתאום גם התחילו לשים לב אלי. התחילו לשאול מי זה היובל סער הזה שכותב על עיצוב.

באמת, זה לא יהיה מוגזם להגיד שהחיים שלי השתנו.

ואם יש מישהי שאני חייב לב את הדבר הזה, זו ליסה. אמרתי לה את זה באופן אישי בעבר, אבל צריך להגיד את זה גם פה – ולא משנה כמה אני אדגיש את זה או אכתוב את זה בבולד – החיים שלי עברו מהפיכה. וזה רק בזכותה: בזכות המקום שהיא נתנה לי, האמון שהיא רכשה לי, הגיבוי שהיא העניקה לי. ועל זה אני לעולם אהיה אסיר תודה.

– – –

כמעט חמש שנים הסידור הזה עבד נפלא, עד שלפני שנתיים המשבר בעיתונות הגיע גם לעיתון הארץ וגם אלי. גם על זה כתבתי, על ההחלטה לפטר אותי, אצל כנרת רוזנבלום כחלק מפרויקט ״היום הכי טוב בשנה״ שהיא פרסמה בפריזאית. מפה לשם לא פיטרו אותי, המשרה צומצמה. כתוצאה מכך הרחבתי את תחומי הפעילות שלי, דלתות חדשות נפתחו, וגם פה לא הבנתי בכלל למה אני נכנס. בחלומות הכי פרועים שלי לא האמנתי שמדבר כזה ייצא משהו כמו שבוע האיור, למשל. או תערוכות במוזיאון העיצוב, מוזיאון ארץ ישראל או בית האמנים. ועוד.

והנה, זה נגמר. או לפחות חלק אחד מכל הדברים שאני עושה הולך להשתנות. אין לי תלונות לאף אחד, הכל נגמר ברוח טובה, הייתי שמח להמשיך ולכתוב בהארץ, אבל כנראה שזה הזמן להמשיך הלאה. בשלב הזה, אגב, אין לי מושג מה יקרה לתחום העיצוב בגלריה מבחינת אופי ותדירות הסיקור. וזה המקום גם להודות לכל מי שליווה ותמך ועזר – לכל חברי המערכת בשבע השנים האחרונות ולכל המעצבים, האוצרים, והיוצרים – שהקדישו לי מזמנם ואיפשרו לי לעשות את העבודה בדרך הטובה ביותר שאפשר.

10693441_345044535666368_2017566754_n

באוגוסט 2009, שנה וחצי אחרי שהתחלתי לכתוב בהארץ, קיבלתי מחברה מייל שאני שומר עד היום. היא כתבה לי ש״יש משהו מאוד מיוחד בפוזיציה שבה נכנסת לעיתונות. מצד אחד, מנוסה ומבוסס בתחום הסיקור שלך, ומצד שני, לא עייף, לא ציני, לא שבע מדי, לא ביקורתי או מרוחק. אני חושבת שזה נדיר ומקווה מאוד שתצליח לשמור על הטריות הזאת. זה נראה כאילו יצאת – או מעולם לא נכנסת – לתיסכול המובנה שיש בפער בין ההשפעה האדירה (עדיין, אני משוכנעת) שיש לעיתונות, ובין התגמול העלוב״. יש שם עוד כמה תובנות מחמיאות שנראה לי מביך לכתוב אותן פה.

שבע שנים אחרי שהתחלתי לכתוב בגלריה, וחמש וחצי שנים אחרי המייל הזה, אני מקווה שזה עדין נכון. הבונוס של כל הסיפור הזה הוא המקום שבו אתם קוראים עכשיו את המילים האלו: פורטפוליו. במילים אחרות: אני לא הולך לשום מקום. אני ממשיך לכתוב, אפילו יותר, ממשיך לערוך, לאצור וליזום. בקרוב יתחילו חגיגות 10 השנים לפורטפוליו, בקרוב יחזור פורטפוליו לייב, בקרוב אספר על מיזם ספרותי-אמנותי שהיה לי העונג לעבוד עליו עם גיא חג׳ג׳ מעונג שבת (!!!) – אחד הפרויקטים המקסימים (!!!) שהייתי מעורב בהם בשנים האחרונות, ועוד. ועוד. ועוד. באמת.

אה, וזה הזמן להזכיר: בתחתית ובראש האתר אפשר ללחוץ על ״צרו קשר״, אתם מוזמנים להציע לי עבודה. בכל זאת מה-ראשון בינואר אני הולך להיות מובטל…

תגיות: 
זה אני
  1. שרה ליברמן

    בהצלחה יקירי!
    מצפה בשקיקה לשמוע על מיזמים חדשים שלך (ואולי תהיה לי הזכות להשתתף באחד מהם…)
    נשיקה וחיבוק,
    שלך,
    ש.

    1. yuvalsaar

      תודה! ונשיקות בחזרה

  2. מיטל גיספן

    בהצלחה בהמשך! ושהשינוי יבוא לטובה
    אמשיך לקרוא ולהתעדכן

  3. הילה רוגוזיק

    בהצלחה מותק!
    בטוחה שהדבר הבא יהיה מוצלח אף יותר… 🙂
    וכמו שאומרים אצלנו בפולניה – כל שינוי לטובה!

  4. משה רואס

    בהצלחה יובל יקר אני בטוח שכל דלת שתפתח תתקבל בברכה ואהבה רבה , אתה ממלא תפקיד חשוב בעולמנו ישר כוח !

    1. yuvalsaar

      תודה. איזה כיף לשמוע, במיוחד ממך

  5. מרב

    יובל היקר, קראתי אותך שם וקוראת אותך פה, ושמחתי לקרוא על נושאים מעניינים. כצופה מהצד ברור לי שתמשיך ליזום ותיצור אפשרויות חדשות.. בהצלחה!

    1. yuvalsaar

      תודה! מעריך את התגובה

  6. דליה

    בהצלחה ! אני מאד נהנית לקרוא אותך – שם כאן ובכל מקום. אתה שומר על ,הרמה" ומה שאנחנו אוהבים להגיד בימינו – נאמן לדרכך. יישר כח !

  7. דליה

    אה וכמו שכתבה זו מתחתי – גם אני אשמח להיות חלק ממשהו …

    1. yuvalsaar

      תודה! כיף לשמוע

  8. עודד חי

    יובל יקר, בטוח שאתה תצליח )כמו שעשית עד עכשיו) אבל הנה מצטמצמות הסיבות להמשיך להיות מנוי.

    1. yuvalsaar

      תודה רבה! ולצערי אין לי משהו מנחם להגיד על החלק השני של התגובה שלך…

Comments are closed.