מפה רקומה עגולה, יונה מתה, זר של חרציות, סלט פירות, רשימה, להבת אש, טלפון, רכב לבן, שמש


0

תגובות


בתערוכת האיורים חילופי דברים של המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, שנפתחה בגלריה בנימין לרגל שבוע האיור, מציגים המאיירים אלנה לרמן, ענת ורשבסקי ואיתן אלוא – בוגרי המחלקה מהשנה שעברה – שלושה סיפורים חזותיים היוצאים מתחומי המרחב והמקצב של הדפדוף המסורתי בספר, ומתמקמים מחדש בחלל פיזי שאפשר להתהלך בו. יחד בחלל המשותף ובסיוע מספר חוקים שהמציאו, הסיפורים משוחחים זה עם זה, מתגרים זה בזה, ומאתגרים את הקורא/צופה בדרכי קריאה חדשות.

זו השנה השניה ברציפות שבה במסגרת שבוע האיור זוכים מאיירים צעירים, בוגרי המחלקה, למימון ותמיכת המחלקה בפרויקט של יצירה חדשה ומקורית בתחום האיור. בתערוכה, ורשבסקי ולרמן מאיירות טקסטים מקוריים שלהן, ואילו אלוא מאייר את הסיפור ״שמלות כלות״ שנכתב ע״י הסופרת שהם סמיט, מתוך קובץ הסיפורים הקצרים ״הום סנטר״ של הסופרת. התייחסותם של שלושת הסיפורים החזותיים למבנה הפיזי של החלל ולממדים החדשים שנוצרו בתוכו משפיעה על המבנה הנרטיבי הקלאסי של הסיפור, ומעוררת שאלות הנוגעות לתפקידו, ולאופן שבו נחווה האיור בפורמט של תערוכה.

לקראת שיח הגלריה, שיתקיים ביום חמישי ה-10/9 בשעה 19:30, השלושה מספרים על תהליך העבודה על התערוכה ועל התשובה שלהם – כל אחד מהם לחוד וביחד – מה קורה לאיור כשהוא נכנס לחלל הגלריה.

איתן אלוא - שמלות כלות -  חילופי דברים - בצלאל

איתן אלוא

 חילופי דברים בצלאל - גלריה בנימין - צילום יחצ (9)

IMG_9933

IMG_9935

אלוא מציג קונצרטינה גדולת ממדים שתלויה מהתקרה, ומדפדפת בין קוראיה במעין היפוך תפקידים, כשהיא מזמינה את הצופה/הקורא להתהלך בין דפיה/דפנותיה בבואם לקרוא את סיפור. ״בתערוכה כל אחד מאתנו נותן פרשנות משלו איך סיפור מאויר יוצא ומתמקם מחדש בחלל תלת ממדי״, מספר אלוא.

״לפני שיצאנו לדרך שלושתינו הגדרנו כללים שבהם העבודות שלנו יפגשו. כל אחד מאיתנו נתן שלוש מילים (סך הכל תשע) שחייבות להופיע בכל העבודות: מפה רקומה עגולה, יונה מתה, זר של חרציות, סלט פירות, רשימה, להבת אש, טלפון, רכב לבן, שמש. המילים, יחד עם צבעוניות ספציפית שהחלטנו עליה, ייצרו מפגשים מרתקים ומעניינים בין העבודות.

״העבודה שלי מציגה אופן חדש שבו אפשר לקרוא סיפור מאויר, פורמט קונצרטינת ענק שתלויה מהתקרה (כחמישה מטרים אורכה), ומזמינה את הקוראים להסתובב סביבה בבואם לקרוא את הסיפור. הפורמט בא לשרת את הסיפור המאויר של סמיט. זהו סיפור למבוגרים על תקשורת לקויה שמשפיעה על האינטראקציה בין אם ובתה כשברקע חתונה הממשמשת ובאה.

״פורמט הקונצרטינה בעל הפאות השבורות ושני הצדדים מבטא את ׳שברי הדיאלוגים׳ ביניהן. זהו שיתוף הפעולה השני ביני לבין שהם, וממש בימים אלו יוצא לחנויות ספר הילדים ׳שש תחבולות גדולות׳ (בהוצאת כנרת זמורה ביתן) שהיא כתבה ואני איירתי״.

IMG_9920

אלנה לרמן

IMG_9921  IMG_9922 IMG_9928 IMG_9929

בעבודתה של לרמן מוצגים האיורים על גבי קירות ורצפת החלל בגבולות מטושטשים שאינם ברורים כגבולותיו המוכרים של הדף המודפס. ״העבודה שאני מציגה בתערוכה מספרת סיפור על יום – שגרתי וסתמי לחלוטין, שלא קורה בו דבר, אבל לכל רגע בו יש זכות קיום ויופי משלו״, מספרת לרמן. ״הסיפור מוצג ישירות על גבי קירות ורצפת החלל שמהווים פורמט פתוח יותר, ולא תמיד ברור היכן מתחיל ואיפה נגמר הפורמט, מתי הקיר הוא חלק מהפריים ומתי כבר לא.

״הסיפור מתחיל בנקודה מסוימת על גבי אחד הקירות, עובר מקיר אחד למשנהו באופן מעגלי, כשנקודת הסיום וההתחלה נפגשות. סגירת המעגל מבטאת את החזרתיות הפוטנציאלית והאינסופית של הסיפור, שדומה לשגרתיות ולחזרתיות בחיי היום-יום.

״הדמות הראשית בסיפור נעה על הגבול שבין ערות לחלום, בין יציבות לחוסר איזון, בין הישענות זוגית להוויה יחידנית ואינדיבידואליסטית. היא חסרת יוזמה, נלקחת ומגולגלת ונדחפת מרגע אחד ביום לבא אחריו, וחווה את ההתרחשות שסביבה באופן פסיבי כמעט. בין כל רגעי היום בולט הרגע הנינוח של שתיית הקפה בבוקר, מנותק משאר הרצף, הזמן בו עוצר מלכת והכל נראה אפשרי – יום חדש עומד להתחיל״.

IMG_9926

ענת ורשבסקי

 IMG_9925 IMG_9927

האלמנטים המאוירים של ורשבסקי עשויים קרטון שטוח, אבל בטיפולה הם מתעוררים לחיים תלת ממדיים במרחב הגלריה. ״האיור הוא הכלי שדרכו אני מבטאת את הפרשנות האישית שלי לעולם החזותי ולסביבה שעוטפת אותי ומשפיעה עלי״, מספרת ורשבסקי: ״אנשים, בתים, אירועים, חלומות, רגשות, חפצים וכו׳: אלו מעסיקים אותי ומיצרים בעבורי אסתטיקה של סביבה וסיפורים אינסופיים, להם אני מעצבת פרשנות חומרית, לעיתים מופשטת ולא מציאותית.

״העבודה שלי בתערוכה מציגה דמויות וסיטואציות שנעות בין העולם האמיתי והמוחשי לבין העולם המדומיין שהוא מופשט ולא מובן. המתח בין העולמות בא לידי ביטוי בצורות ובצבעים ובמשחק בין הדו-ממד לתלת-ממד, ובין השטוח לנפחי, משחק שמייצג את האלמנטים המאוירים שיצרתי.

״האלמנטים שטוחים, אבל יש להם נוכחות תלת-ממדית במרחב שבו הם חיים. הם לא מנסים להפוך למציאותיים ונפחים, טוב להם בשטחיות הילדותית שלהם. הם מגוחכים בשבריריותם ובדלותם החומרית שמאפשרת חופש והתייחסות קלילה יותר לקיום שלהם בעולם״.

חילופי דברים בצלאל - גלריה בנימין - צילום יחצ (5)

מרב סלומון, ראשת מסלול איור בבצלאל ואוצרת התערוכה, מסכמת: ״הגלריה אינה בהכרח הסביבה הטבעית של האיור; המעבר ממרחב דו ממדי לחלל ארכיטקטוני (Site specific) מציע הזדמנות לחווית צפיה וקריאה שונה בתכלית. כל זאת תוך כדי העמקה במחקר השפה החזותית האישית של כל אחד משלושת המאיירים, ובאופן בו השפות מתלכדות לכדי יצירה חזותית ותוכנית שלמה.

״כמו בתערוכת המחלקה בשבוע האיור 2014 (טל גרנות וניב תשבי ב׳מפעל חיים׳), היוצרים מתייחסים ביצירתם המקורית, שנעשתה במיוחד לתערוכה, לחלל הספציפי שבו היא מוצגת, למאפיינים ייחודיים של איור בחלל גלריסטי. כך מוגשת לצופה, בפעם השניה, הזמנה לחווית איור יוצאת דופן, מקורית ומרתקת, תוך בחינה ודיון חזותי בסוגיות של קריאות, דיפדוף, נרטיב, ושפה חזותית״.