שי רביב, Hotel Travail

איינדהובן 2015: שי רביב ומתן בלמקרס


0

תגובות


השפעת העידן הדיגיטלי על הרגלי העבודה של מעמד הפרילאנסרים במאה ה־21, והחפצים הבודדים שאסירים מחזיקים בתאי הכלי ושלהם: שי רביב ומתן בלמקרס, בוגרי האקדמיה לעיצוב באיינדהובן, הציגו את פרויקטי הגמר שלהם במסגרת שבוע העיצוב של הולנד שהתקיים בחודש שעבר

hotel travail illustrations-04

שי רביב

בת 27 מרמת גן. הגיעה לאיינדהובן לאחר ״המסלול הרגיל – צבא ברמנית וכו׳, ביקור זמני במכינה לעיצוב 6B, הכשרה אצל קרמיקאית בתל אביב, וכל מיני התנסויות שונות״.

פרויקט הגמר: HÔTEL TRAVAIL

במהלך ההתמחות שלי בלונדון הבחנתי בשינוי רדיקלי במבנה ובתפיסת העבודה במאה ה-21, שנובעת כתוצאה מהמהפכה הדיגיטלית. פתאום הרגשתי כאילו כולם סביבי הם פרילנסרים, לאף אחד אין משרד אחד, כולם מסתובבים ועובדים, סוג של דינמיות וכאוס. התחלתי לחקור עוד את הנושא, ראיינתי אנשים, קראתי מאמרים וסטטיסטיקות. בעבור אנשים רבים עבודה הפכה להיות מנותקת מלוקיישן והסתבר לי שתנועת הפרילנסרים נמצאת בעלייה מטורפת, וזה רק הולך ונהיה יותר מקובל.

כתבתי לעצמי תזה קצרה מלווה בדימויים, שמתארת ומגדירה מצב תודעה חדש של העובדים הניידים בעידן הדיגיטלי. בעבור אלה, התנועה והטיול הופכים להיות חלק מהעבודה, והגבול בין פנאי לבין עבודה מיטשטש. עניין אותי לעסוק בנושא כי הוא עכשיו ורלוונטי – שינוי במבנה ובתפיסת העבודה משפיע על המון תחומי חיים ומעלה שאלות רבות: אדריכלות משתנה, מוסדות חדשים מופיעים, כלכלה, משפחה, תיירות ואיכות החיים.

shayraviv_hoteltravail

ההצעה שלי היא להקים תחנות, מקומות ברחבי בעולם שיהוו מקום מפגש, איחוד והשראה בעבור העובדים הניידים, המשוטטים. אדם שיכול לעבוד בכל מקום, שאין לו משרד, יכול הרבה פעמים למצוא את עצמו בודד, ללא סביבה חברתית משותפת. לכן עיצבתי קונספט למלון – מקום שהוא היבריד של עבודה ותנועה, מקלט ועוגן לעובד הנייד.

המלון נקרא HÔTEL TRAVAIL, מכיוון שבצרפתית ״הוטל״ הוא מונח רחב יותר מרק מקום לינה. בפרויקט שלי אני מציעה לקחת את המלון הקלאסי, מוסד שלא השתנה הרבה במעבר בין החברה המודרנית לחברה הדיגיטלית, ולהפוך אותו למקום שהוא גם מקום לינה, גם מקום עבודה וגם מקום מנוחה והשראה.

הפרויקט מוצג בתור בלופרינט, סוג של מפה, מערכת של שירותים ומתקנים בתוך המלון, שלוקחים את רעיון מלון העבודה צעד אחד קדימה. לדוגמה: אופני עבודה – מעגל אופניים שמשלב תזוזה ועבודה דיגטלית, קרוסלת הדיון – מתקן שמשלב חשיבה ודיבור עם תנועה של אובייקט, ומקלט ה-WIFI – מקום שחוסם גלי WIFI ומאפשר התנתקות, ריכוז, רגיעה ודיאלוג. מקלט זה מעלה שאלות בנוגע לחברה שעובדת כל הזמן, מחוברת כל הזמן: האם נצטרך מקום שיעזור לנו להתנתק?

לא עיצבתי רהיט אלא שירות, במחשבה שפרויקט כזה, כאשר יהפוך מרעיון למקום, ישנה את תצורתו בהתאם לקונטקסט. את הפרויקט הצגתי כמיצג – הקבלה של המלון, עם שולחן קבלה ועבודה, שרפרפים שאנשים יוכלו לשבת, לעבוד ולשוחח, עם טקסט ודימויים, גלויות ומפה של האזורים השונים במלון. התוצאה איפשרה לי לתקשר את הקונספט בדרך יותר מוחשית מאשר רק טקסט ודימויים. הפרזנטציה חשובה מאוד מבחינתי, וכיוון שאני מעצבת קונספט ושירות, חשוב היה לי למצוא דרך פיזית להציג את הפרויקט שלי, שהוא לא אובייקט או מוצר.

פרויקט נוסף מהלימודים: UNDER CONSTRUCTION

זהו פרויקט שעשיתי בשנה השלישית: קונספט ואירוע שבנוי כולו משאריות של אתר בנייה לא בשימוש. חקרתי את השאלה איך אתר בנייה או מקום שהוא בין לבין (meanwhile space) יכול לשמש כמקום תרבותי, מקום של פנאי ושל מפגש. יצרתי פיילוט בשיתוף עם חבר מהלימודים, שבו השתמשנו בלבנים, שאריות עץ, ושאר חומרים שמצאנו ליצור תנור פיצה ורהיטים. המקום הפך למסעדה לרגע, והכל עוצב על ידי שימוש באובייקטים וחומרים מהאתר עצמו.

אני אוהבת את הפרויקט הזה כי הוא מהווה מבחינתי דוגמה לשם המסלול MAN & LEISURE: איך זמן הפנאי שלנו יכול להוסיף ערך ליום יום שלנו, למרחב הציבורי ולקהילה, ובסופו של דבר גם לעלות את ערך המקום עצמו.

למה איינדהובן?

הגעתי לפה די במקרה. רציתי ללמוד באירופה, בעיקר כדי להרחיב את אופקי, להיפתח לתרבויות אחרות ולדרכי מחשבה שונות. משהו במסלול בארץ הרגיש לי מובנה ואחיד, וזה גרם לי לרצות לפנות לכיוון אחר, ללמוד מאנשים חדשים. התעניינתי קצת על אפשרויות בחו״ל, ונתקלתי באתר של האקדמיה. נסעתי לפה ליום הפתוח, וכשנכנסתי לבית הספר מיד הרגשתי שזה מקום בשבילי.

hotel travail illustrations-06

shayraviv_hoteltravail-2

תכניות לעתיד:

כרגע אני מתכננת להישאר באירופה. יש פה הזדמנויות, פתיחות והבנה של עולם העיצוב העכשווי במובן הרחב. לא רק עיצוב מוצר, לא רק עיסוק במדיום באופן מסחרי, אלא גם פרויקטים חברתיים, תרבותיים, קונספטואלים וביקורתיים מקבלים פה המון הערכה, במה ומימון. זה הכיוון שמעניין אותי, וזה המקום בעבורי לעסוק בזה כרגע.

אני מתחילה לעבוד על פרויקט ביחד עם השותף ובן הזוג שלי מהמחלקה. זה פרויקט שהתחלנו יחד בשנה השלישית ללימודים, והוא פיתח והמשיך אותו כפרויקט הגמר שלו, אך הייתי שותפה לתהליך לאורך כל הדרך. אנחנו הולכים לעבוד יחד עם פליטים, לייצר יחד איתם בתהליך יצירתי מודרך אובייקטים אישיים שמייצרים מקום מפגש – סלון -ושם לערוך סדרה של אירועי מפגש בין הפליטים לקהילה ההולנדית, שתי קבוצות שלרוב לא נפגשות. קיבלנו מימון התחלתי ואנחנו מתכוננים להתחיל בחודשים הקרובים.

http://shay-raviv.com

line

YouTube Preview Image

מתן בלמקרס

בן 27 מפתח תקווה. לאחר סיום שרותו בצבא עבר להולנד, שם סיים באיינדהובן את לימודי התואר הראשון במחלקת Man & Leisure.

פרויקט הגמר: Rooms/My Room

״אתה צריך להיזהר שלא לאבד את זהותך כאן כי כאן אתה מספר. זו הדרך שלי לשמור על זהותי. זו תזכורת יומית: מי אני, מה אני ומה הערכים שעל פי הם אני חיי״. אסיר

החפצים הבודדים שאסירים מחזיקים בתאי הכלא שלהם חושפים את האנושיות שבכל אחד מהם. למרות הנטייה הטבעית להתמקד בפשע שביצעו, בחרתי להציג לקהל סיפורים אישיים שמאירים על כל אחד מהם קודם כל – כבן אדם. בידיעה שהאסירים צריכים להישאר אנונימיים, זהותם הייחודית נחשפת דרך הסיפורים הקטנים שבחפצים, במקום שמתייחס אליהם כאל אותו הדבר.

בהולנד יש מערכת שיקום אסירים שעושה מאמצים רבים להחזיר את האנשים האלה לחברה מתוך אמונה שלאחר שריצו את עונשם – מגיעה להם הזדמנות שניה. החיבור האישי שלי נבע מהמקום שהבין את הצורך בהיאחזות בזהותך האישית במקום בו כולם מקבלים יחס אחיד – כמו בצבא.

YouTube Preview Image

הייתי עם האסירים חמישה ימים, כל יום מהרגע שבו דלתם נפתחה ועד לסגירתה. יום אחד שלחתי לחבר הודעה על כך שהיה לי עצוב לראות את האסירים ננעלים בארבע וחצי בצהריים עד היום למחרת. הוא השיב לי: ״כשעצוב לך על האסירים – תחשוב על כל האנשים בחוץ שהם עשו להם רע״. אני יודע שהוא צודק, אבל בהרבה מהמקרים בכלל לא ידעתי על מה הם יושבים וכמה זמן עוד נותר להם בתא הזה שבו ריאיינתי אותם. עם הזמן, הסתכלתי עליהם כמי שהם, מבלי לשפוט אותם.

כל התאים זהים ובכולם ניצב שולחן באמצע החדר. הפריטים הבודדים שהיו על כל שולחן יצרו אווירה שונה לחלוטין בכל תא ותא. בעזרת אותם חפצים ספורים יכולתי לצייר את דמותם מחוץ לחומות הכלא. כשסיימתי לראיין את אחד האסירים הודתי לו על ששיתף אותי בסיפורו האישי, נענתי ב״לא, תודה שהקשבת״.  זה הרגיש טוב לדעת שגם הם מקבלים משהו מהפרוייקט הזה ושאולי ההתייחסות האישית וההתעניינות בזהותם הפרטית תחזק את רצונם להשתקם.

YouTube Preview Image

פרויקט נוסף מהלימודים: Exposed

סרט קצר שבו רציתי להגיב על ערך הפרטיות בעולם המודרני. הסרט מראה מציאות עתידנית שבה אנו מתועדים מכל עבר, מצב המביא אותנו לשיתוק וחיפוש לאחר פתרון.

למה איינדהובן?

אבא שלי הולנדי ותמיד היה לי חיבור למקום ולסגנון החיים פה. בית הספר באיינדהובן היה הראשון שראיתי ולמרות שזה יכול להישמע קיטשי – הוא הרגיש כמו בית.

לפני הלימודים התעסקתי המון בצילום סטילס ווידאו ותמיד נמשכתי לסגנון מאוד אסתטי ונקי בעבודות שלי. הרגשתי שעיצוב הוא חלק מאוד גדול בהבנה של איך לעצב חלל, וכחלק מזה – איך לעצב פריים. השילוב של עיצוב, צילום וידאו וצילום סטילס הביא לעבודות שלי משהו שונה ורחב יותר. בזכות הפתיחות של המחלקה שלי, Man & Leisure, יכולתי להיות חופשי ביצירה שלי.

אני חושב שהרווחתי המון מלימודי העיצוב ושזה העשיר אותי ופתח את החשיבה שלי למקומות חדשים ומאתגרים. יותר מזה, הקשרים בבית הספר עם אנשים מארצות שונות פתחו אותי לעולם שלם של סגנונות, רעיונות וחברויות מיוחדות.

Person1

Room1

Person2

Room2

תכניות לעתיד:

מעבר לעיסוק בצילום, אני מתכוון להמשיך ולפתח את הפרויקט. אשמח להמשיך לצלם ולראיין אנשים שונים בבתי כלא נוספים ולשלב נשים וילדים. ארצה לצלם במקומות מגוונים ובארצות שונות על מנת להציג את הבדלי התרבויות מזווית חדשה. לכל אדם יש סיפור.

matanbellemakers.com