הצורות חמקמקות והעלילות פרועות


0

תגובות


את החשק לכתיבת ספר הילדים מרבד קרפדות קיבלה אור ארנסט מהאיורים הנפלאים של אורי טור. ״האיורים שלו לקחו אותי לעולם עם קפיצות אסוציאטיביות וחוסר היגיון״, היא מספרת, אבל דבר אחד היה וודאי: ״החולם תמיד יודע אם היה לו חלום מצחיק, מפחיד, שטותי או מותח״

השאלה הראשונה שצריך לשאול אחרי הצצה באיורים של אורי טור לספר הילדים מרבד קרפדות, הוא איך זה לא קרה קודם, ולמה לקח כל כך הרבה זמן עד שמישהו הרים את הכפפה וביקש מטור שיאייר ספר לילדים – שכל חובב איור ישמח גם לקבל, במיוחד לאור העובדה שהספר נולד מהאיורים של טור. בימים אלה מבקשים ארנסט וטור את תמיכת הגולשים בהדסטארט.

״את החשק לכתוב לילדים קיבלתי מהאיורים של אור״, מספרת אור ארנסט, שכתבה את הספר, ושביחד עם טור מהווה חלק מהמערכת של מגזין העיצוב המקוון Redesign. ״זה היה לחלוטין הטריגר: האיורים שלו לקחו אותי לעולם של חלומות שבהם הצורות חמקמקות והעלילות לא תמיד מובנות, יש קפיצות אסוציאטיביות, חוסר היגיון, אבל יש דבר אחד וודאי – החולם תמיד יודע אם היה לו חלום מצחיק, מפחיד, שטותי או מותח״.

האיורים של אורי לקחו אותי לעולם של חלומות שבהם הצורות חמקמקות והעלילות לא תמיד מובנות, יש קפיצות אסוציאטיביות, חוסר היגיון, אבל יש דבר אחד וודאי – החולם תמיד יודע אם היה לו חלום מצחיק, מפחיד, שטותי או מותח

מים

הספר – שעיצבה נועם חן, ושמיועד לגילאי 7-11 (למרות שגם  קטנים ייהנו מהקראה) – נולד מתוך מחשבה על כל החולמות והחולמים הצעירים. אפשר למצוא בו סיפורי חלומות משעשעים ומותחים, וגם התייחסות לנושא הסיוטים שפוקדים רבים מאיתנו (במיוחד בתקופת הילדות). לצד הסיפורים יש יומן חלומות עם שאלונים וטריוויה המעודדים את הילדות והילדים לבטא את עולמם הפנימי ולכתוב או לצייר את חלומותיהם. כך, עם הזמן הספר יכול להפוך למזכרת אישית שקשה יהיה להיפרד ממנה.

״הרעיון לספר באמת הגיע מאור, כתגובה לאיורים שלי שהם פריסטייל״, מספר טור. ״אור רצתה ליצור משהו שייתן לי השראה להמשיך לאלתר את הציורים שלי. אני מפחד מרעיונות בדרך כלל, זה מחייב מדי, ולכן אני קופץ ישר לעשייה. התהליך שלי הוא בדרך כלל רנדומלי: אני בעיקר מנסה להיכנס ל׳תאונות שמחות׳. מאוד קשה לי לעבוד עם עוד אנשים ועל פי פידבק, אבל לשמחתי המקרה הזה התאפיין במאבק שהסתיים בדרך כלל בזה שאור מזכירה לי שיש לי חופש מלא (אני באמת שוכח)״.

dreams_ocean_72dpi

איך הייתה החוויה לאייר פעם ראשונה ספר ילדים?

״זו חוויה מוזרה בשבילי. אני לא אוהב לחשוב על הקהל של העבודות שלי ומה הוא חושב. מצד שני יש כאן טקסט ויש כאן ילדים וזה דורש אחריות מסוימת: אני לא יכול ליצור משהו לחלוטין סתום, כמו שאני רגיל. מצד שני אני לא רוצה יותר מדי להתנחמד ולרצות. למזלי זה לא ספר ילדים סטנדרטי, והוא מאפשר לי לעשות ניסוי ולבדוק איך אני יכול ליצור במסגרת הזאת״.

1

מה חשבת כשקראת את הטקסט, מאיפה התחלת?

״קראתי את הסיפורים וישר התחלתי לעבוד. די מהר הרגשתי מחוייב מדי לטקסט, אז אור סיכמה לי כל סיפור לכמה מילות מפתח שעבדתי לפיהן. מדי פעם חזרתי וקראתי שוב את הסיפורים (אור בעצמה שינתה את הטקסטים מדי פעם), אבל השתדלתי לשמור מהם מרחק בזמן שאני מצייר. היה לנו חשוב שהסיפורים והציורים יהיו יצירות שמגיבות אחת לשנייה בניגוד לפורמט הרגיל של ספרי ילדים שבו האיור מבוסס על הטקסט בצורה מוחלטת״.

״רציתי שאורי יעביר את האווירה של כל סיפור ולא יתפקד כקישוט או כשכבה פרשנית של הטקסט״, מסכמת ארנסט. ״האופי המיוחד של האיורים גם קבע החלטה נוספת – שכל האיורים יתייחסו לחלומות ולא לחולמים. כך, לא תמצא בספר איור של ילדים, של סביבת המגורים שלהם, או של כל דבר ׳מציאותי׳ אחר: לקחנו את הספר לעולם של דמיון מהתחלה ועד הסוף. והצ׳ופר לילדים היה שהוספנו יומן חלומות שהם יוכלו להתנסות בכתיבה או בציור של החלומות של עצמם״.