מירב הימן

חשיפה לצפון


0

תגובות


כרמית בלומנזון אצרה נציגות של 28 אמנים, המציגים פוקוס על אמנות ישראלית בתערוכה הבינלאומית NordArt בצפון גרמניה. ״600 מבקרים ביום חול ו-400 סיורים מודרכים הוזמנו מראש. אם למישהו זהו מפגש ראשון עם אמנות ישראלית, הוא יקבל מושג על מה שמתחולל פה. יש לנו אמנות מצוינת"

חן שיש

חן שיש

גרי גולדשטיין

גרי גולדשטיין

בשקט בשקט, כמעט בלי שמישהו בארץ ישמע על כך, מוצגת כבר מספר חודשים בשלזוויג הולשטיין שבצפון גרמניה, תערוכת אמנות ישראלית רבת משתתפים, כאורחת לאומית של התערוכה הבינלאומית NordArt 2016. את התערוכה הישראלית, בנושא מעגל החיים, אצרה כרמית בלומנזון בהזמנת מארגני תערוכת נורדארט – ארגון ששם לו למטרה להפיח חיים ותרבות בפינה הצפונית של אירופה. התערוכה מתקיימת מדי שנה בקיץ כבר 18 שנה, ובחמש השנים האחרונות מתארחת בכל שנה מדינה אחרת, ומציגה אמנות בת זמננו. ישראל הוזמנה כאורחת לשנת 2016, לאחר סיור מקדים של אוצרי נורדארט, שנערך בארץ לפני כשנה.

כרמית בלומנזון, אוצרת הביתן הישראלי בתערוכה, מה זה נורדארט?

״נורדארט היא תערוכה רחבת היקף, עם שטחים עצומים של חוץ ופנים, שמתקיימת כבר 18 שנה בשטח שבעברו היה חקלאי ותעשייתי. את הארגון והתערוכה הקימו הנס יוליוס וג׳ואנה אהלמן, מבעלי חברת התעשייה Aco Group. הם היו בעליו של מפעל ברזל מהמאה ה-19 שעבר במשפחה לאורך דורות. בעשורים האחרונים העבירו את הייצור הכבד לסין ולדטרויט בארה״ב, ובמבנים שהתרוקנו הקימו קודם כל את פסטיבל המוזיקה הוותיק והמוערך שלזוויג הולשטיין, ושנתיים לאחר מכן את התערוכה נורדארט. מאז החלו בפוקוס על מדינה אורחת היו תערוכות של סין, רוסיה, המדינות הבלטיות ומונגוליה. ישראל היא האורחת החמישית״.

כלומר זו לא נציגות לכל מדינה, אלא תערוכה בהשתתפות אמנים ממדינות שונות?

״נכון. האמנים המשתתפים בתערוכה הראשית מתקבלים על סמך קול קורא, שמתפרסם בסתיו. הם מגישים הצעות ונבחרים כל אחד על פי עבודתו.  התערוכה הישראלית היא מעין תערוכת לוויין״.

איך הגיעו לישראל דווקא בתקופה שאנחנו לא כל כך פופולריים מבחינה דיפלומטית?

״שאלנו אותם על זה. מסתבר שממש לא מעניינים אותם עניינים פוליטיים – אלא אמנות נטו. הם סיפרו לי שכאשר הציגו את מונגוליה היו בעולם מחאות נגד מונגוליה, וכשהציגו את סין היו הפגנות נגד סין. לכל מדינה יש תומכים ומתנגדים בעולם – אליהם זה לא מגיע. נוצר קשר טוב בין מארגני התערוכה לשגרירות ישראל בברלין והם הוזמנו להכיר את האמנות הישראלית ומאוד התרשמו״.

זה יריד, זה פסטיבל? מה זה בעצם?

״לא יריד ולא פסטיבל. זו תערוכה מאוד מצליחה, שמשתרעת על שטח של 20 אלף מ״ר בתוך מבני תעשייה לשעבר ועוד 80 אלף מ״ר במרחב החיצוני. האמנות הבינלאומית שמוצגת בתערוכה מאוד מעורבת. יש שם איזו אווירה נינוחה, ובתחושה שלי האמנות הישראלית יותר בועטת, קיצונית יותר. אבל יש בין השאר מיצב מרשים של אמן סיני שמציג 40 פסלי גורילות עצומות ממדים, מפוסלות בברזל, וכולן מסתכלות לשמים – זה נראה קצת כמו טקס פגני. העבירו אותן מנמל המבורג במבצע מסובך שארך שבועיים.

״המנגנון והמימון העיקרי הוא של החברה המארחת. הכניסה בתשלום של כ-12 יורו לאדם, והמדינות המתארחות משתתפות במימון. האמנים עצמם מוזמנים למקום לפי הצורך – אמנים שמקימים עבודות סייט ספסיפיק מגיעים לפני ההקמה לרזידנסי. המשפחה העבירה את הבית העתיק שלה – אחוזה משפחתית מרשימה – לשימוש האמנים. משתכנים שם מוזיקאים בפסטיבל המוזיקה ואמנים לפני התערוכה, בעיקר פסלים״.

התערוכה מושכת קהל שברובו אולי לא מסתובב באירועי האמנות המרכזיים דווקא, כמו הארמורי בניו יורק, ארט באזל או ונציה. אבל מסתבר שיש הרבה מאוד שוחרי אמנות. אנשים בקיאים, שנוסעים ברחבי אירופה – לונדון ופריז וקלן. הנהר אלבה והאזור של המבורג מאוד שוקק גם בתיירות פנים-אירופית, וכחלק מתוכניות הקיץ שלהם הם מגיעים לנורדארט

שרון בלבן

שרון בלבן

אורן פישר

אורן פישר

 ״הגילוי המדהים ביותר שלי היה שבמהלך התערוכה מגיעים אליה כ-600 איש ביום, ואני עוד לא מדברת על סופי שבוע. זה נתון מרשים בהתחשב בכך שזה מקום מרוחק – כשעה צפונה מהמבורג לכיוון הגבול עם דנמרק, ומדהים לגלות שיש שם צרכני אמנות, אוהדי אמנות מסורים. מראש עם הפתיחה הוזמנו 400 הדרכות לקבוצות – אני לא מכירה דבר כזה במקומות אחרים״.

מי הקהל?

״מגיעים לשם מכל האזור, מגרמניה ומהמדינות השכנות, מהבלטיות ומסקנדינביה ומפולין. התערוכה לא מסחרית באופיה. אם יש התענינות לקניית עבודות הם מפנים לאמנים, אבל הם עצמם לא עוסקים בכך״.

איך הגיעו אלייך?

״פנו אליי ממשרד החוץ בבקשה לארח משלחת מגרמניה של מתעניינים באמנות ישראלית. הכנתי להם תוכנית מאוד אינטנסיבית. בהמשך נודע לי שהאורחים היו האוצרים של נורדארט והם מאוד התרשמו והחליטו להזמין את ישראל כמדינת פוקוס. כל זה קרה מאוד מהר – בסוף נובמבר ביקרו פה ובפברואר כבר עבדנו על התכנון הפנימי״.

התערוכה הישראלית, בהשתתפות 28 אמנים מוצגת בתמיכת אגף קשתו״ם במשרד החוץ ושגרירות ישראל בברלין. ״התערוכה מושכת קהל שברובו אולי לא מסתובב באירועי האמנות המרכזיים דווקא, כמו הארמורי בניו יורק, ארט באזל או ונציה. אבל מסתבר שיש הרבה מאוד שוחרי אמנות. אנשים בקיאים, שנוסעים ברחבי אירופה – לונדון ופריז וקלן. הנהר אלבה והאזור של המבורג מאוד שוקק גם בתיירות פנים-אירופית, וכחלק מתוכניות הקיץ שלהם הם מגיעים לנורדארט״.

לפי איזה מפתח בחרת את העבודות והאמנים?

אני אוהבת לעבוד בתוך הקשר ועם דברים מהותיים. הצעתי את הנושא של מעגל החיים, האוצרים שם התלהבו וכך התחלתי לחפש: היה לי חשוב שיהיה ריבוי מדיומלי ואמנים מגוונים –צעירים ומבוגרים, תל אביב וירושלים, וידאו ציור פיסול – אם למישהו זו הפגישה הראשונית עם אמנות ישראלית, שיקבל מושגים אמיתיים על המגוון שמתחולל פה. יש לנו אמנות מצויינת״.

לא מעניינים אותם עניינים פוליטיים – אלא אמנות נטו. הם סיפרו לי שכאשר הציגו את מונגוליה היו בעולם מחאות נגד מונגוליה, וכשהציגו את סין היו הפגנות נגד סין. לכל מדינה יש תומכים ומתנגדים בעולם – אליהם זה לא מגיע

רותם ריטוב

רותם ריטוב

סתיו יושע

סתיו יושע

צעיר המשתתפים הוא סתיו יושע, בוגר שנקר מלפני שנתיים. המבוגר שבהם הוא גרי גולדשטיין. עוד מציגים אביטל כנעני, חן שיש, ז׳וזף דדון, ניר אדוני, רותי הלביץ כהן, אבי סבח, שי אזולאי, ירון אתר, אבינועם שטרנהיים, שי עיד אלוני, רקפת וינר עומר, אורן פישר, שרון בלבן, גדעון סמילנסקי, אלונה הרפז, מירב הימן, טל אמיתי, איתן בוגנים, גוסטבו סגורסקי, מירב שין בן אלון, רותם ריטוב, טליה קינן, ענבר פרים, ליאת לבני, מתן בן טולילה ועינת עריף גלנטי. חלקם מציגים עבודות בודדות וחלקם תערוכות יחיד ממש.

״שרון בלבן, ראש מחלקת הווידאו בבצלאל, מציגה עבודות שבין ציור לווידאו״, מתארת בלומנזון. ״יש בהן תנועה מאוד איטית בשילוב בין הגוף שלה לטפטוף מים ובקבוקים. טליה קינן מאוד הרשימה את הבאים עם שילוב של הקרנת וידאו על ציור. רותי הלביץ עם הציורים הגדולים שלה על יריעות נייר וניילון גזורות. עינת עריף גלנטי מציגה תערוכה אישית שלמה במעין מעגל חיים פרטי. רותם ריטוב מקיפה חדר שלם בעבודה עם קוצים ודרדרים, ציפורים כמו תוכים ודוכיפת. כשעשיתי שם שיח גלריה ראשון, זה התפתח ממש לשיח פוליטי – על זנים פולשים״.

מבחינתך זה פתח לקשרי עבודה בעתיד?

״אני לא יודעת, אבל אשמח מאוד שיהיה לזה המשך, אני מאוד מעריכה אותם״.

אביטל כנעני

אביטל כנעני