זהר צפוני 26: Rasmus Fenhann


1

תגובות


רסמוס פנהאן, חבר באיגוד המשוגעים לעבודת עץ (wood nerds) בדנמרק, מושפע ממתמטיקה וגיאומטריה, נוהג לבקר ביפן כדי לקבל השראה ועובד כמעט תמיד לקראת תערוכות. ״כל מה שרוב הסטודנטים לעיצוב יכולים לעשות זה לתכנן אב טיפוס ולחפש יצרן״, הוא אומר. ״לא מתחשק לי להיכנס לעסק הזה; אני אוהב לייצר בעצמי״

ההשראה יכולה לבוא מהטבע או מעיצוב מסורתי. לעתים קרובות אני מקבל השראה מתרבויות אחרות; יש לי ספרים על מתמטיקה ועכשיו אני לומד על אדריכלות האיסלם והפילוסופיה שמאחוריה. לפעמים הטכנולוגיה היא החלק המניע. אני עובד הרבה עם מכונת ה-CNC כדי לראות איך לנצל את היכולות שלה בצורה הטובה ביותר ומה המגבלות שלה. התוצאות מושפעות מהיכולת של המכונה

Rasmus Fenhann

Rasmus Fenhann

״בדנמרק קיימת מסורת ארוכה של רכישת השכלה בעבודת עץ שקודמת להשכלה העיצובית. בשנות ה-90 עבדתי בסדנת עץ, ובתקופה ההיא היה פופולרי לעשן סיגרים, אז בנינו ברים וקופסאות סיגרים לאנשים עשירים ושיחזרנו רהיטים עתיקים. סבי היה נגר אמן; בגיל 82 הוא הפסיק לעבוד וסגר את הסדנה, ואני בדיוק התחלתי ללמוד וירשתי את הכלים שלו.

״למדתי בבית־הספר לעיצוב, שלימים הפך לחלק מהאקדמיה המלכותית בקופנהגן. הוא היה פחות אקדמי מהיום, הושם בו דגש רב יותר על מלאכת היד, ועבדנו הרבה על רהיטים שהם site specific. מעניין אותי ליצור רהיט בעבור חלל מסויים, במקום להתייחס רק לפונקציונליות, לתהליך וליצור; הסביבה היא מקור השראה חשוב, למרות שבהיותי איש מלאכה אני תמיד עובד ביחס אליה.

Dw1 Tw1 Co4 Pe2

״בשנים האחרונות אני עובד הרבה עם גאומטריה; כבר בבית־הספר למדתי קורס במתמטיקה וצורות גאומטריות, שמאוד השפיע עלי. אבא שלי מתמטיקאי ואני אוהב את ההבט הזה בעבודה: לתכנן במחשב ולהוציא את הסקיצות לפועל. אחת העבודות האחרונות שלי היא השולחן שמורכב מיחידות עץ חלולות בצורת יהלום, שמתחברות זו לזו באמצעות מגנטים שמוחבאים בתוכן. אפשר ליצור ממנו גם צורה שטוחה, אבל האמת שאנשים פוחדים להרוס אז בדרך כלל זה נשאר ככה… העבודה הגאומטרית מחייבת דיוק מושלם.

״היום אני חבר באיגוד של ׳משוגעים׳ לעבודת עץ (wood nerds); זה לא ארגון כמו גילדת חרשי העץ שנוסדה בקופנהגן במאה ה־16 ומהווה קבוצת לחץ פוליטית שמקדמת את האינטרסים המקצועיים של חבריה. הקבוצה שלנו מיועדת גם ליחידים שמתעניינים בעבודות עץ, שמלמדים או שמתעניינים בתחום: אנחנו מארגנים תערוכות, יש לנו הרבה קשרים ביפן, ובכל שנה כמה מהחברים נוסעים להשתלם שם. גם אני נסעתי ליפן בתקופת הלימודים, ואחר־כך חזרתי לשם שוב״.

Py1 PII1

מה למדת ביפן שלא יכולת ללמוד בדנמרק?

״הרבה דברים. חשוב לבקר שם אם אתה בעל מלאכה, בגלל המסורת הארוכה והמיומנות הגבוהה. בארצות הברית, לדוגמה, יש הרבה אמני עץ יצירתיים אבל פחות מיומנים, אז לא קל למצוא מישהו שאפשר ללמוד ממנו דברים חדשים. ביפן העבודה מדויקת ויש להם עץ נהדר בזכות האקלים וההרים. הם גילו שבתי העץ הכי עמידים ברעידות אדמה ופיתחו מחברים חזקים וגמישים שיעמדו בהן״.

איך אתה לומד שם? משיחה? מצפיה בעבודה?

״כשאתה איש מלאכה זה קל. הכנתי פורטפוליו כדי שאוכל להראות עבודות שלי ולהוכיח שאני בעל מלאכה טוב; אני צריך לזכות בכבוד לפני שיסכימו לעבוד איתי, ואם זה מצליח הם חושבים שאולי יהיה רעיון טוב לבלות איתי כמה שעות; אולי גם אני אלמד אותם משהו. במשך חודש וחצי עבדתי עם מישהו שלא דיבר בכלל אנגלית אבל בנה קופסאות נהדרות; ביקשתי ממנו לבנות קופסאות כמוהו והוא הזמין אותי לבחור חתיכת עץ ולהצטרף אליו. אחר־כך עבדתי עם מישהו שבונה מחיצות עץ ונייר.

״יש גם הרבה בעלי מלאכה יפניים שבאים לדנמרק, בעיקר בגלל מסורת עיצוב הכיסאות שלא קיימת ביפן. כשהיפנים רוצים לעצב כיסאות הם עושים עבודה יפה אבל מרבית ההשראה שלהם מגיעה מאיטליה או מדנמרק; אין להם שפה משלהם. הם מאוד מיומנים, כל דבר שהם עושים הוא מושלם, אבל הם מאוד מושפעים מעיצוב דני״.

מה מקסים אותך בעיצוב היפני?

״האסתטיקה הפשוטה. העיצוב תמיד מאוד ברור״.

איך אתה מתחיל עבודה?

״אני אוהב להתחיל מעבודה מוזמנת כי אז יש לך לקוח, אתה יכול לקבל פידבק ולשמח אותו, אבל לצערי זה קורה לעתים די רחוקות. ההשראה יכולה לבוא מהטבע או מעיצוב מסורתי שאני מוצא בספרים. אני לא רוצה לעשות משהו שידמה לדבר קיים, אני רוצה לעשות משהו שיחזיק שנים רבות. לעתים קרובות אני מקבל השראה מתרבויות אחרות; יש לי ספרים על מתמטיקה ועכשיו אני לומד על אדריכלות האיסלם והפילוסופיה שמאחוריה. לפעמים הטכנולוגיה היא החלק המניע, כמו כשאנחנו מנסים לכופף עץ באמצעות אדים ולהתגבר על המגבלות הפיזיות של החומר. אני עובד הרבה עם מכונת ה-CNC כדי לראות איך לנצל את היכולות שלה בצורה הטובה ביותר ומה המגבלות שלה. התוצאות מושפעות מהיכולת של המכונה.

bench

״כמעט תמיד אני עובד לקראת תערוכה; אני רוצה לעשות משהו שאפשר יהיה להציג. בשנים האחרונות עבדתי עם בית־הספר הטכני של קופנהגן שבו הייתי אחראי רק על העיצוב והסטודנטים על היצור – בעבורם עיצבתי ספסל. עולם העיצוב הולך ונעשה יותר ויותר מסחרי ולא מצאתי אף יצרן שטוב לעבוד איתו כי הם תמיד מרוכזים בכסף ובהפחתת עלויות; יש הרבה תחרות בעסק הזה. רוב הסטודנטים לעיצוב, כל מה שהם יכולים לעשות זה לתכנן אב טיפוס ולחפש יצרן. לא מתחשק לי להיכנס לעסק הזה; אני אוהב לייצר בעצמי. אולי יום אחד אעשה את זה אם אצליח למצוא שיתוף פעולה טוב״.

אילו יכולת לעשות כל פרויקט שהוא מה זה היה?

״אני חושב שהכי טוב כשיש לקוח טוב שיש לו כסף להשקיע במוצר באיכות גבוהה שלוקח חצי שנה לבנות. כשאתה משחזר רהיטים אתה מבין שאלו שיחזיקו מעמד מעל ל־100 שנה יהיו הרהיטים באיכות הגבוהה; למרות שזה לא אופנתי כרגע מישהו ישמור אותם, ולמרות שאולי הם יפגעו קצת משיני הזמן עוד 50 שנה הם ישופצו שוב. זה סוג הרהיטים שאני רוצה לעשות״.

Lb4

P1120307

  1. אביטל

    מקסים . הן התוכן והן האיש. מעורר השראה ומחשבה.

סגור לתגובות.