כל הצילומים מתוך פרויקט כדורגל שפל

הסטייה הזאת שנקראת כדורגל


0

תגובות


שלוש שנים אחרי תערוכת הבכורה, לכדורגל שפל יש קהילה מסורה, סדרת אינטרנט ותערוכה שתוצג בפסטיבל תרבות הכדורגל הגדול בעולם, שיתקיים בסוף השבוע בברלין. ״אלה דברים שבסופו של דבר נוגעים בכולם״, אומר גד סלנר, שעומד מאחורי הפרויקט ביחד עם ודים טרסוב ודורון שהינו, ״תופעות שקיימות בכל מקום בעולם: מהגרים, עולים, פריפריה, ואיך כולם מתקשרים דרך כדורגל״

Yuval:

הי גד

Gad:

אהלן!

Yuval:

מה שלומך? ומה עשית בשלוש השנים מאז ששוחחנו לאחרונה? תן לי לנחש שלא האמנת שתגיע עם כדורגל שפל לברלין

Gad:

די בטוח שהייתי עונה לך שהתערוכה הראשונה בבוגרשוב זה השיא ו״תודה רבה לכולם והיה נחמד״, אבל אני שמח לראות שדברים מתגלגלים אחרת בחיים. אגב, גם היום אני די בטוח שקשה לשחזר את ההרגשה מהתערוכה הראשונה ההיא.

שלוש שנים? התערוכה התגלגלה למקומות לא צפויים, כל הפרויקט הפך לסוג של קאלט, והכי חשוב שעיקר הפרויקט נשאר מחוץ לגבולות האינטרנט, בעולם האמיתי: התחלנו לצלם וידאו, כל מיני מיזמים

Yuval:

מה אתם מצלמים?

Gad:

לוכדים בזווית קצת שונה את הכדורגל דרך החברה שלנו, או את החברה שלנו דרך הכדורגל, תלוי מי מסתכל

Yuval:

ולאלו מסקנות אתם מגיעים? או במילים אחרות: שלוש שנים אחרי, מה אתם יודעים היום שלא ידעתם מקודם? מה נשאר אותו דבר?

Gad:

אם יורשה לי לצטט את עצמי מהראיון הקודם שלנו, ״מה שיפה במקומות האלה, זה שכאילו הזמן קפא בהם״, ככה שאני יכול להגיד עכשיו בביטחון שמהבחינה הזאת לא הרבה השתנה. וזה נחמד, אנחנו עדיין נוסעים ומגלים מקומות ״חדשים״. היינו בטבריה לפני שבוע, וזה היה פשוט נהדר: יש שם מגרש כדורגל עם אחד הנופים הכי יפים בעולם, ונתקלתי בלא מעט.

מגרש הכדורגל בטבריה

וכרגיל, הסיפורים הקטנים מנצחים את הכל. איך שנגמר המשחק ירדנו לכר הדשא להיפגש עם עידן ויצמן, שחקן כדורגל שאנחנו עוקבים אחריו בטוויטר במשך שנים, וגילינו שבגלל שהקבוצה שהגיעה מהגלבוע ניסתה לנחס את הטבריינים (הבטיחו להגיע עם חולצה בצבע אחד, הגיעה עם אחר, וגרמה לטבריה להפסיק לשחק ב״מדים שהביאו להם מזל״), המקומיים החליטו לא להדליק להם דוד במקלחת והם נאלצו לא להתקלח אחרי המשחק. אז יש כאלה שיצקצקו ולמה בעצם? זה פשוט מעולה

Yuval:

לא צקצוק, ובכל זאת: שלוש שנים אחרי, אני מניח שיש לך אי אלו תובנות מחודדות יותר על הפרויקט

Gad:

הצקצוק היה על כיבוי הדוד הטברייני

התובנות הן בעיקר סביב הקהילה והתגובות: אתה מגלה שיש הרבה אנשים שהתייחסות הוגנת לתרבות כדורגל חסרה להם ועד כמה יש לאנשים חסך. אתה מבין שבאופן לא מפתיע ההתייחסות לכדורגל כאן היא כמו לכל מוצר תרבותי אחר, יחס די מזלזל. ועדיין, מצד שני, כשיש אירוע בתדר ואתה מגלה שמאות אנשים מגיעים, בין אם הם הגיעו במקרה לבית רומנו, הציצו פנימה ונכנסו, או שהם חלק מהקהילה שלנו, זה פתאום מציף אותנו באושר ברמה האישית

Yuval:

ומה הולך להיות בברלין? מה זה האירוע הזה בכלל?

Gad:

מדובר בפסטיבל תרבות הכדורגל, 11mm, הפסטיבל הגדול מסוגו בעולם: ארבעה ימים של הקרנות סרטים מרחבי העולם, הרצאות ושיחות סביב הסטייה הזאת שנקראת כדורגל. לצד מספר סרטים ישראלים שיוקרנו במהלך הפסטיבל פנו אלינו שנהיה ״קבלת הפנים״ של הפסטיבל, ככה הם קראו לזה. הפסטיבל נערך בקולנוע BABYLON, קולנוע מחודש בסמוך לאלכסנדרפלאץ, והתערוכה שלנו תהיה זאת שתוצג בלובי הקולנוע לעיני כל האורחים

Yuval:

איך הם שמעו עליכם?

Gad:

היינו יחד עם התערוכה והקרנת המגזין שלנו בפסטיבל תרבות כדורגל בהארלם, הולנד, לפני מספר חודשים; כמו כל הפרויקט, זה בעיקר מפה לאוזן, התרשמויות, או שהם זוכרים אותנו מלפני כמה שנים כשהתחננו שנופיע אצלם, מי יודע

Yuval:

מה שמוביל אותי לשאלה הבאה: יש הבדל בין התגובות שאתם מקבלים בארץ לתגובות שאתם מקבלים בחו״ל? כי מן הסתם יש גם כדורגל שפל בכל העולם

Gad:

יש תרבות שלמה של ״כדורגל שפל״ בחו״ל, זה נכון. במהלך השנים גם אירחנו Groundhoppers מגרמניה ואנגליה, אנשים שהתחביב שלהם הוא ״איסוף אצטדיונים״, ואתה מבין שהשגעון הילדותי הזה הוא משהו אוניברסלי.

בארץ התגובות הן פחות פוליטיות ויותר נותנות משקל לזוית השונה שאנחנו לוכדים בה את הפריפריה. בחו״ל ההתייחסויות בהתחלה היו יותר להבטים הפוליטיים, אבל בדרך כלל במהלך ההרצאות שלנו אנחנו משתדלים קצת לפתוח את העדשה ולהציג גם מגוון תרבותי שאנשים מחו״ל בדרך כלל לא כל כך מבחינים בו לגבי ישראל, בין אם מדובר ביריבויות בין קבוצות ״תימניות״, לבין מתיחות שיש בין קהילות שונות בדימונה לדוגמה, ואלה דברים שבסופו של דבר נוגעים בכולם, תופעות שקיימות בכל מקום בעולם – מהגרים, עולים, פריפריה, ואיך כולם מתקשרים דרך כדורגל

Yuval:

וכאמור לא משנה הרמה של המשחק או התוצאה…

Gad:

מעטים הדברים שפחות מעניינים אותנו מרמת המשחק בהקשר הזה, ואני די בטוח שמבחינת האנשים בהולנד ובגרמניה, הרמה בליגת העל שלנו לא כל כך שונה מהרמה בליגה א׳, ב׳ או ג׳ שלהם..‎.

Yuval:

לול‎

Gad:

באמת, מה ההבדל מבחינתם בין אלופת ישראל לאלופת אלבניה או מקדוניה, זה הכל אותו שיט‎

Yuval:

אז שאלה אחרונה לגבי השם של הפרויקט: כדורגל שפל. אתה עדין חושב שהשם מתאים? כי במהלך שלכם יש לפחות את הרצון להוציא אותו משם, לא?‎

Gad:

הזכרת לי בשיחה מקדימה, שלפני הראיון הראשון איתך ביקשנו להישאר בעילום שם. השארנו את זה מאחור אחרי כל מיני הופעות בטלויזיה וראיונות בחו״ל, והדבר היחיד שאנחנו משתדלים לבקש היום לפני ראיונות בארץ הוא *אל תשאלו על השם*

☺‎

בעיקר בגלל שההסבר שאנשים יקבלו הוא טרחני במקרה הטוב או היתולי, תלוי במצב הרוח‎. הפרויקט הוא דבר שאנחנו עושים מהקלישאה הכי גדולה – מהלב – אנחנו תמיד עושים ומפרסמים דברים גם אם הם יגיעו רק לעשרה אנשים שאוהבים אותם, וככה גם השם, אין סיכוי שנשנה אותו‎

Yuval:

אף פעם אל תגיד אין סיכוי…‎

Gad:

גאות מתחבר ל״התנשאות״ ו״שיעמום״. ררררק שפל

Yuval:

מה שתגיד. משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?‎

Gad:

כל הזמן מזמינים אותנו למשחקים – הלוואי והיה לנו את הזמן להדביק את כל המקומות והאירועים – נשיקות ואהבה לכולם מאיתנו‎

Yuval:

בהחלט