סימה לנדא

לגור על אי


0

תגובות


שיתוף הפעולה בין לה קולטור למגזין A5 יושק בסוף השבוע הקרוב בבית הצעירים של תל אביב יפו (מזא״ה 9) עם תערוכה של כ־100 אמנים ואמניות צעירים וחנות פופ־אפ של המגזין, שחוגג השנה עשור

במהלך השנים האחרונות איתי בלאיש שם לעצמו מטרה: לבקר בכל שנה באי אחר על הכדור. ״אני חושב שאי הוא אחד המקומות היחידים שאפשר להתנתק בהם ולהיות אדם פשוט בלי כל הרעש היום־יומי״, הוא מסביר. ״אי הוא צורה אמורפית, פיסה קטנה שבדרך כלל מכילה גם חיים, והוא אחת מההגדרות התרבותית שלנו לבריחה או לשלווה. לכן, התמה שבבסיס שיתוף הפעולה בין לה קולטור למגזין A5 מאוד קרובים לליבי, מכיוון שזו אולי משאלת נפשי הגדולה ביותר: לגור על אי״.

שיתוף הפעולה שעליו מדבר בלאיש הוא הראשון בין שתי יוזמות התרבות העצמאיות המקומיות – לה קולטור (שייסד בלאיש) ומגזין A5 – שישיקו בסוף השבוע הקרוב את הגיליון ה־15 של המגזין לצד תערוכה בבית הצעירים של תל אביב יפו (מזא״ה 9). במסגרת התערוכה – שאוצרים ומפיקים במשותף בלאיש ודויד פרל – יציגו כ־100 אמנים ואמניות צעירים את עבודותיהם במחיר בר השגה לצד חנות פופ־אפ בלעדית של המגזין, שחוגג השנה עשור. ״מאחר וידענו שחג הפסח יתקיים ממש אחרי התערוכה״, הוא מוסיף, ״התמה התיישבה בול עם כל הרפרנסים התרבותים והספרותיים של פסח ממקום של בידוד, בריחה ושאיפה להתיישב במקום שהוא רק שלך, למרות שהוא מנותק״.

״כשאנחנו מחפשים נושא לגיליון, אנחנו מנסים להגדיר אותו באופן כמה שיותר רחב, כך שאפשר יהיה לפרש אותו ברמות שונות״, אומרים חברי הצוות מאחורי A5 – קרן וגולן גפני וטלי גרין. ״גם הפעם, זה התחיל מבדיקה של לא מעט נושאים: נדודים, הגירה, בדידות, אוטונומיה, חופש, אוטופיה. בסופו של דבר הבנו שלכל סקאלת הנושאים האלה, ולתחושות שהם מעלים, אפשר לתת ביטוי במושג אחד: אי.

״אחרי שהקול הקורא יוצא לעולם, אנחנו תמיד מופתעים ממספר העבודות שנשלחות וממגוון הפרשנויות, מה שמאתגר כמובן את תהליך האוצרות. המטרה, בסופו של דבר, היא לייצר חוויה עשירה שמוליכה את הצופה/קורא מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום דרך דימויים בלבד. הפעם הצטרפו לתהליך העבודה גם החברה מלה קולטור והביאו איתם זוויות ראיה מרעננות״.

עדי אנגלהרד

דפנה אייזנברג

״ציפינו שהתוצרים האמנותיים, הגרפיים והקונספטואלים של האמנים בארץ לתמת ׳אי׳ יהיו מעניינים ויפים, וכך קרה״, מוסיף בלאיש. ״יצירות האמנות הפעם מאוד מגוונות, הרבה בזכות שיתוף הפעולה שלנו עם מגזין A5 שפתח דלת לאמנים שמתמקדים יותר בצילום ואמנות קצת יותר אבסטרקטיים. לדוגמה, כשדמיינתי לאן אני רוצה שהאמנים יקחו את התמה, העבודה של עדי אנגלהרד היא פחות או יותר מה שהיה לי בראש: הקישור של האימג׳ לנושא הוא גאוני, ההדפס והצבעים שלו פשוט עושים לי נעים ואני מתכוון לרכוש אותו לאוסף הפרטי שלי מהשנייה שראיתי אותו.

״דוגמאות אחרות הם הצבעים והקומפוזיציה בצילום של דפנה אייזנברג; האיור הנרטיבי של איתמר מקובר, מאייר מעולה שגורם לי לרצות להיות שם; או העבודה של יהונתן כהן לויטס: קשה לי להסביר למה, חוץ מזה שאני ממש רוצה לקעקע את האיור שלו על עצמי; יש פה מסר ברור וניטשיאני על בידוד והתבודדות״.

יהונתן כהן לויטס

איתמר מקובר

עורכי A5 בחרו כמה עבודות נוספות, שנותנות מבחינתם מושג לגבי טווח האינטרפרטציות לנושא: המסכה תפורה של המעצב ההולנדי ברטיאן פוט, מתוך סדרת המסכות שהוא יוצר משנת 2010; dinner, צילום של סימה לנדא, סטודנטית לצילום במנשר; קולאז׳ ללא כותרת של האמנית מפולין, פאולינה פאנקייביץ׳, שמוצג במגזין במסגרת שיתוף פעולה מיוחד עם המכון הפולני תל אביב; קולאז׳ הפרחים של המעצבת תום רזניקוב; ו״אחרי הסערה״, צילום של הצלם יואב חורש בקירגיזסטן.

ברטיאן פוט

פאולינה פאנקייביץ׳

תום רזניקוב

יואב חורש