Better Shelter בכניסה לאגף החדש של מוזיאון תל אביב

מלמטה למעלה


1

תגובות


טוויטר, Airbnb ואיקאה הן רק כמה מהחברות והגופים המיוצגים בתערוכה 3.5 מטרים רבועים: תגובה בונה לאסונות טבע, שנפתחה בשבוע שעבר במוזיאון תל אביב. ״זו לא תערוכת ׳עיצוב׳. זו תערוכה על פעולה ועל קהילה״ אומרת האוצרת מאיה ויניצקי

באחד הכנסים הבינלאומיים שבהם השתתפה האוצרת והמעצבת מאיה ויניצקי, שעסקו בהתמודדות עם תגובות לאסונות טבע, קם אדם אחד שלא היה מוכר לה ואמר ״רגע, אבל מה עם הגישה הצומחת מלמטה? מה עם האנשים עצמם והפעילות שלהם?״. ״כמובן שהגישה הייתה מוכרת לי״, היא מספרת, ״אך מאותו הרגע התחילה להתחוור ולהיבנות אצלי ההבנה כי זו הגישה שאני רוצה להתמקד בה בתערוכה, במה שמכונה מלמטה למעלה – Bottom Up Approach: האופן שבו פרטים וקהילות מרחבי העולם מגיבים ומתמודדים עם סיטואציית הקיצון של אסון טבע״.

התערוכה שעליה מדברת וינצקי היא ״3.5 מטרים רבועים: תגובה בונה לאסונות טבע״, שנפתחה בשבוע שעבר במוזיאון תל אביב. מבחינת הגישה שעומדת בבסיסה, היא פועלת בחברה של גופים מוזיאלים נוספים בעולם, כמו מוזיאון הקופר יואיט בניו יורק, שהציג בשנת 2011 בבניין האו״ם את התערוכה "עיצוב עם 90 האחוזים האחרים״.

מראה הצבה בכניסה לתערוכה

בסיור העיתונאים אמרה וינציקי, ש״זו לא תערוכת ׳עיצוב׳. זו תערוכה על פעולה ועל קהילה״. ולמרות שזו בכל זאת תערוכת ״עיצוב״, הכוונה ברורה, שכן זו אחת מהתערוכות יוצאות הדופן והראויות לשבח שהוצגו במוזיאון עד כה, כמו גם בנוף תערוכות העיצוב בארץ. ויניצקי מציגה בתערוכה מחקר מקיף ומעמיק על נושא חברתי, רלוונטי וחשוב, שמחולק לארבעה נושאי על: שיתוף ידע, עשה זאת בעצמך, סיפור הסיפור וטכנולוגיה חברתית. באמצעותם מוצגות המגמות השונות וההישתנות באופן שבו קהילות ופרטים מתנהלים, מגיבים ומתמודדים עם אסונות. אולם מעבר להצגת הפרויקטים, ויניצקי מצליחה להעביר (ככל האפשר) את השיח על הנושא מדיבור פנים עיצובי לדיבור בגובה העיניים. אמנם צריך להתעמק בו כדי להכיל את ההקף המרשים שלו, אולם כמעט כל אחד יוכל למצוא בו סיפור להיאחז בו.

כך לדוגמה, התערוכה מציגה מספר פרויקטים שמציגים כיצד העולם הדיגיטלי וחברות ואפליקציות כמו טוויטר או Airbnb מתמודדות בכלים שלהן עם אסונות כמו רעידות אדמה, שקורות בלי אזהרה וממקדות אליהן בלי שיהוי את תשומת הלב של המוני בני אדם. מטבע הדברים, אנשים מבקשים לשתף אחרים בחוויותיהם ובפחדיהם, והזמינות הטכנולוגית של הרשתות החברתיות רק מאיצה את התהליך. שניות מרגע שהורגש הרעש, אנשים מתחילים לצייץ. דיווחים קצרים אלה של חוויות ממקור ראשון מופצים במהירות סביב העולם, ולפעמים נרשמים ברשתות הניטור הגלובליות לפני הגעת הגלים הסייסמיים, הזקוקים ליותר משתי דקות כדי לעבור מרחק של למעלה מאלף ק״מ.

באזורי עולם הסובלים מפרישׂה דלילה של מכשור סייסמי – כלומר, ברוב פני השטח של כדור הארץ – ציוצים כאלה הם לא־פעם האינדיקציה הראשונה המיידעת את שאר העולם על התרחשותו של אסון. מאז 2009, הסקר הגיאולוגי של ארצות־הברית (USGS) הפעיל מערכת מיקור־המונים בזמן־אמת העושה שימוש בציוצים באפליקציית טווויטר, שהם לפעמים הקלט היחידי המאפשר לזהות, לאתר ולהעריך במהירות את האימפקט של רעידות אדמה ברחבי העולם.

המערכת אוספת ציוצים עם המלה earthquake או מקבילותיה בכמה שפות, תוך שימוש בכלי הטוויטר הזמינים לציבור. היא מזהה אירועים, בדרך כלל תוך 20 עד 120 שניות מרגע הרעש, באמצעות רצף של עליות חדות בתכיפות הציוצים על רעידות אדמה. המערכת מעבדת רק ציוצים המחזיקים פחות משבע מילים, כי אנשים שמצייצים במקרים כאלה לא נוטים להכביר מילים. ציוצים גם נסרקים באופן אוטומטי בחיפוש אחר מילים המעידות על נזק, וממופים לחישוב הפרישׂה המרחבית של האזור הפגוע.

MyShake היא אפליקציה חינמית למכשירי אנדרואיד, המזהה רעידות אדמה תוך שימוש בחיישנים המצויים בכל טלפון חכם. האפליקציה, שפותחה על־ידי חוקרים במעבדת הסייסמולוגיה של אוניברסיטת ברקלי ובמרכז החדשנות של דויטשה־טלקום בעמק הסיליקון בקליפורניה, פועלת ברקע הטלפון תוך ניצול מזערי של אנרגיית סוללה – ממש כמו אפליקציות כושר המנטרות את תנועת המשתמש.

אם טוויטר או MyShake מאפשרות לזהות את האסון ברגעיו הראשונים, OLIVE היא פלטפורמת קוד־פתוח מטיפוס וויקי שמטרתה לחלוק טיפים והדרכות שונות מטיפוס ״עשה זאת בעצמך״ לעזרת פליטים וקורבנות אסון. האתר, שהושק 40 שעות לאחר רעידת האדמה והצונאמי לחופי יפן במרץ 2011, מתמקד בהוראת שימוש מאולתר בחומרים ובחפצים, שבכל מצב אחר היו נחשבים כאשפה, והתמלא מיד ברעיונות מעשיים ובידע מכל רחבי העולם עם הצעות כמו ״כיצד להכין קערה מבקבוק פלסטיק״ או ״כיצד להתגונן באמצעות מכנסי דייגים״.

גם תוכנית התגובה לאסון של Airbnb פועלת במהירות ומספקת תמיכה וסיוע משמעותיים לאחר האסון, הן לעקורים והן לסוכנויות הסעד הפועלות בשטח. הצוות פיתח כלי מובנה במסגרת מוצרי Airbnb, שמתקשר באופן אוטומטי למארחים באזורים שנפגעו באסון, ומקל על חברי הקהילה בהצעת מגורי חירום בעיתות משבר. מארחים הנעתרים לבקשה מעלים את החדרים לאתר Airbnb בלא תשלום, והחברה מוותרת על רווחיה. האורחים והמארחים כאחד מקבלים גם גישה חינם, 24 שעות ביממה, לשירות הלקוחות של Airbnb. הצוות עובד בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות, להערכת הצרכים ולהמרצת מתנדבים בקהילות המקומיות לפתוח את דלתותיהם, במהלך 24 עד 72 השעות הראשונות מרגע התרחשות האסון.

Better Shelter הוא פרויקט הומניטרי חדשני שבסיסו בשוודיה, בשיתוף עם קרן איקאה ונציבות האו״ם לפליטים (UNHCR). צוות הפרויקט – שזכה בתחרות העיצוב השנתית של 2016 שמארגן בכל שנה מוזיאון העיצוב בלונדון – מעצב ומפתח מחסות מודולריים זמניים לאנשים שנעקרו מבתיהם כתוצאה מסכסוכים מזוינים או אסונות טבע, במטרה לשפר את מצבם בקבלת בית בטוח ומכובד יחסית, הרחק מהבית. המחסה מעוצב כדי לתמוך בצורכי היסוד של החיים והמגורים ולהציע פרטיות וביטחון בסיסיים.

התוצאה היא בית פשוט מאוד: מסגרת הפלדה החסונה שלו מחופה בקירות מוצקים־למחצה עם ארבעה חלונות, תקרה גבוהה ודלת ננעלת. מנורה המוזנת מאנרגיה סולארית מספקת תאורה, ויש בה גם כניסת USB להטענת מכשירים אלקטרוניים. המחסה מעוצב לשלוש שנים ונותן מענה במצבים של מחסור בחומרי בניין או בפועלי בניין מקומיים, עם ערך מוסף של מניעת בירוא יערות. מחסות Better Shelter משמשים מגורים זמניים, מרכזי רישום, מרפאות לעזרה רפואית ומרכזים לחלוקת מזון. מחסות כאלה כבר נשלחו למחנות פליטים, למחנות מעבר ולארגוני חירום וסיוע באירופה, אפריקה, המזרח התיכון ואסיה.

הכניסה המאולתרת הזמנית שהתווספה לתערוכה

איך את חושבת שהקהל שבא לראות אמנות במוזיאון יגיב לתערוכה מסוג זה, תערוכה יוצאת דופן גם במוזיאון וגם בכלל בנוף התערוכות המקומי?

״מוזיאון תל אביב הוא מוזיאון לאמנות, וכמרבית המוזיאון האחרים מחולק למחלקות על פי תחומים, כמו לדוגמה המחלקה לצילום, לאמנות מודרנית ואמנות עכשווית. לתפיסתי, על המחלקה שבמסגרתה אני פועלת – המחלקה לעיצוב ואדריכלות – להעלות לדיון ולזהות נושאים משמעותיים; לעיתים להובילם ולעיתים להציג את הפועלים במסגרתם.

״גם אותי יעניין לראות את האופן שבו יגיב הקהל, בין אם הוא מגיע מתוך התעניינות ובין אם הוא קשור לתחום מקצועי. אבל נראה לי שכל אחד מהמבקרים יכול להתחבר לנגזרת כלשהי מהפרויקטים המוצגים או להמשיך הלאה, להיכנס לאתרים באופן עצמאי ולקרוא על פועלם באופן נרחב יותר. חשוב לי שהמבקר שיגיע לתערוכה, שיחזיק את הספר או שיכנס לאתר הפרויקט, ייחשף לכמה שיותר מהפעולות המתרחשות ברגעים אלו בעולם; יתוודע לכמה שיותר כלים האפשריים לשימוש״.

  1. נועה

    זה לא רק נשמע מרתק, זו אכן תערוכה פנטסטית. השילוב בין המוצגים הדיגיטליים למוצרים עצמם נותן מושג מקיף למי שלא נתקל עד כה בנושאים האלה. פוקח-עיניים!

סגור לתגובות.