נעם גאיה אלוני

הגל החדש של האר־נובו 


0

תגובות


״מה שאנחנו מכירים היום כעיצוב מוצר, עיצוב טקסטיל, תכשיטים, עיצוב גרפי ואיור - הכל מתחיל באר־נובו״, אומרת מיה פרנקל טנא, אוצרת התערוכה ״צייר לי כיסא״, שתיפתח בשבת בגלריית החווה בחולון ושתחבר בין פריטי אספנות מראשית המאה הקודמת, לעיצוב עכשווי המושפע מסגנון האר־נובו

סטודיו מיצילה (מיכל ואיליה גיטלמן)

Yuval:

בוקר טוב מיה, מה שלומך?

Maya:

מצויין, תודה

Yuval:

יפה! דבר ראשון שאני רוצה לשאול הוא מה החיבור שלך לאר־נובו, שגרם לך לרצות לאצור את התערוכה

Maya:

כמו הרבה דברים בחיים, גם כאן המפגש שלי עם אר־נובו התחיל במקרה. חיפשתי אוספים מעניינים לצורך תערוכה שתתמקד בתופעת האספנות, באספנים ובמניעים שלהם. הגעתי לאוסף של ענת ויוסי מי־דן דרך חברה, ואז גיליתי עולם קסום, מרגש ומעניין. לאחר כמה מפגשים עם ענת והכרות עם הפריטים הנדירים שבאוסף, התחלתי ללמוד את הנושא יותר לעומק, להכיר את התקופה, את שמות האמנים והמעצבים שהיו ממנהגי הזרם, ופשוט צללתי פנימה

Yuval:

ספרי רגע כמה מילים על עצמך לטובת מי שלא מכיר,: מה למדת, איפה ומתי ומה את עושה ככה באופן כללי

Maya:

אני בת 43, מעצבת גרפית במקצועי, בוגרת תואר ראשון בעיצוב תקשורת חזותית מבצלאל. עבדתי כעשר שנים כשכירה במשרדי עיצוב ופרסום וכעצמאית. לפני כמה שנים יצאתי מתחום העיצוב לכיוון אחר לגמריי שקשור בעסקים, אבל הגעגועים לאמנות ולעיצוב החזירו אותי לתחום, הפעם מזוית אחרת. לפני שלוש שנים נרשמתי ללימודי אוצרות באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ובימים אלו אני כותבת את עבודת התזה שלי, שעוסקת באמנות עכשווית. הדיבור על אמנות, הכתיבה והמחקר מרתקים אותי, ואני נהנית מכל רגע. מלבד זאת אני אמא לשלושה ילדים, ומתגוררת במושב רינתיה

Yuval:

אפשר לשאול על מה התזה? (אני יודע שזו שאלה שלא אוהבים לענות עליה…)

Maya:

אני דווקא אוהבת, כי כשהאסימונים נופלים, ואתה יודע לאיזה כיוון אתה הולך, אז כבר מתחיל להיות כיף לדבר על זה…

התזה שלי עוסקת בחזרתיות וסדרתיות באמנות עכשווית. במחקר אני מתרכזת בעיקר בעבודותיהם של ארבעה אמנים – ניקולס ניקסון ופרויקט האחיות בראון, זה פרויקט מוכר שמנציח את אשתו של הצלם ושלוש אחיותיה החל משנת 1975, בצילום קבוצתי אחד בכל שנה. הפרויקט נמשך עד היום, ולמרות שהצילומים מאוד מוכרים לא נכתבה עד היום אף לא עבודה אקדמית אחת בנושא. בנוסף אני כותבת על און קווארה – אמן יפני שהחל בשנת 1964 לצייר על קנבס את התאריך של אותו יום. עד מותו, בשנת 2014, צייר יותר מ־3,000 קנבסים שכאלו. כפי שהבנת אני יכולה לדבר על זה עוד המון…

Yuval:

כן, אפרופו חזרתיות וסדרתיות… אבל בואי נחזור לתערוכה. מה את יכולה לספר על ענת ויוסי מי־דן ועל האוסף שלהם?

Maya:

האוסף של ענת ויוסי מי־דן החל בשנות ה־80 בלונדון. כל אחד מהם מצא בשווקים פריט שאהב, שבמקרה היה בסגנון אר־נובו והביא אותו הביתה. וכשאני אומרת הביתה, אני מתכוונת לבית שבו היו באותה העת, כי בכל כמה שנים הם גרו במדינה אחרת, בעקבות עבודתו של יוסי בשליחות המדינה.

הם התאהבו ביופיים של החפצים והחלו ללמוד על זרם האר־נובו. לאט לאט רכשו עוד ועוד חפצים בסגנון זה, ומכיוון שנאלצו לנדוד בעקבות יוסי, נחשפו במקומות שונים בעולם לגוון היחודי של הסגנון, שהתפתח באופן שונה בכל מדינה. ענת שוטטה הרבה ברחובות הערים וחיפשה מבנים בסגנון אר־נובו, היא גם כתבה ספר על ארכיטקטורה של אר־נובו בארגנטינה. עם השנים גדל האוסף, והתרחב לכל תחומי החיים – כלי מטבח, ספרים, כרזות, רהיטים ואפילו חלקי בניינים שהצליחו להעביר ארצה. זה מה שייחודי לאוסף – שהוא ממחיש את חדירתו של הסגנון לכל תחומי העיצוב – מה שמוביל לתערוכה: מה שאנחנו מכירים היום כעיצוב מוצר, עיצוב טקסטיל, תכשיטים, עיצוב גרפי ואיור – הכל מתחיל שם

תמר ברניצקי

Yuval:

ו־100 שנה למה אנחנו מציינים עכשיו?

Maya:

למעשה אי אפשר לציין בדיוק 100 שנה, זרם אמנות ״חדש״ מתפתח לאורך תקופה, זה לא משהו שמתחיל ביום אחד. אפשר לומר שתחילתו של הסגנון בשנות ה־80 המאוחרות של המאה ה־19 ושיא פריחתו בראשית המאה ה־20. אבל אני חושבת שכל זמן הוא טוב להקדיש לסגנון זה ולהשפעותיו על תולדות האמנות והעיצוב, מפני שהרבה פעמים יש איזושהי תפיסה לגבי אר־נובו, שמדובר בקיטש דקורטיבי ובדמויות של נשים עם שיער ארוך וגולש, אך לא כך הדבר.

יש כאן התפתחות של חשיבה כוללת על עיצוב, שהחלה בארכיטקטורה והמשיכה משם אל תוך הבית ולכל תחומי החיים והעיצוב. לכן חשוב ונכון בעיניי לעסוק בסגנון זה בכל זמן, במיוחד כשמדברים על עיצוב. ומה שיפה לגלות הוא שמעצבים צעירים שפועלים היום מושפעים מסגנון זה ופונים אליו על מנת לקבל השראה

Yuval:

אז מה יהיה בתערוכה? איך בחרת את המעצבים העכשוויים? ואת העבודות? ומה הם מציגים?

Maya:

מה שהיה חשוב לי בתערוכה הוא להציג פריטים מהאוסף וגם עבודות עכשוויות – ממגוון תחומי העיצוב. בתערוכה יוצגו כ־25 פריטים מאוסף מי־דן – ריהוט, טקסטיל, כלים, כרזות ועוד כ־20 עבודות עיצוב חדשות. בבחירת העבודות העכשוויות חיפשתי מעצבים שביום־יום שלהם מושפעים מאר־נובו, מודעים אליו, ומתחברים לסגנון.

בכוונה לא רציתי עבודות שיעוצבו במיוחד לתערוכה, כי היה לי חשוב להראות שאר־נובו משפיע על מעצבים גם היום, בלי קשר לתערוכה כזו או אחרת. מעבר להשפעה ישירה של הסגנון, חיפשתי עבודות שיש בהם מוטיבים שגם מעצבי המאה ה־19 שילבו בעבודותיהם. רציתי לבחון מהי הפרשנות העכשווית שנותנים מעצבים למוטיבים כמו פרחים וצמחים, דימויים נשיים וכדומה. הגילויים היו מרתקים

Yuval:

את יכולה לתת כמה דוגמאות עכשוויות? וגם אולי להגיד מה בכל זאת ההבדל בין עבודות נעשות היום בהשראת האר־נובו לבין אלו שנעשו לפני 100 שנה?

אור גלס

Maya:

בוודאי. לדוגמה, המעצבת נעם גאיה אלוני עיצבה שני זוגות משקפיים – ראייה ושמש – בהשראת הסגנון. צורת המוטות והפיתוחים על העדשות הם מאוד ״אר־נובויים״ מבחינת הקו המתעקל והזורם, ומושפעים ממבנים ארכיטקטוניים בני התקופה. אך בעיצוב העכשווי של נעם יש גם משהו מאוד מינימליסטי ונקי, הטכניקה שבה יצרה את המשקפיים – הדפסה תלת־ממדית – היא כמובן התפתחות טכנולוגית של תקופתנו. דוגמה נוספת הם התכשיטים של סטודיו מיצילה (מיכל ואיליה גיטלמן). גם הם מושפעים מאוד מסגנון האר־נובו והאר־דקו, במיוחד מהארכיטקוטרה של ויקטור הורטה הבלגי. קו צליפת השוט המתעקל והזורם נוכח בעבודתם, אבל גם כאן, יש איזשהו שקט וניקיון שמאפיין עיצוב עכשווי

Yuval:

הם מושפעים במודע? מכירים את הסגנון והמקורות שלו? או שזו פרשנות שלך?

Maya:

שני המעצבים שציינתי מושפעים במודע, ואף מעידים זאת על עצמם. לא רק שהם מודעים אלא כחלק מתהליך היצירה והעיצוב הם פונים לאר־נובו כדי לחפש השראה. דוגמה נוספת שאני יכולה לציין היא עבודתו של המעצב הגרפי והמאייר יוסי מדר, שהציורים שלו מתכתבים עם הסגנון באופן מודע לחלוטין, והוא מעיד על עצמו כמושפע מהמאייר האנגלי אוברי בירדסלי, שהיה פורץ דרך ונועז מאוד בתקופתו. לעומת זאת יש עבודות אחרות, כמו למשל עבודת הטקסטיל של אור גלס, שיש בה חקר מעמיק של צמחים ופרחים, המתורגמים לדוגמאות כמעט אבסטרקטיות. אור מושפעת מאמנות יפנית, שהיוותה מקור השראה גם לאמני אר־נובו

יוסי מדר

Yuval:

יפה! אני כבר סקרן לראות איך הכל ייראה אחד ליד השני בגלריה

Maya:

אני בטוחה שזו תהיה תערוכה מרתקת

Yuval:

משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

Maya:

השילוב בין הפריטים ההיסטוריים הנדירים שבאוסף מי־דן לבין עבודות העיצוב העכשווי מרתק בעיני. אני בטוחה שמי שיגיע לתערוכה יצא ממנה עם גילויים חדשים, עם מעט יותר ידע, ואני מקווה שגם יהנה ויתרגש

Yuval:

אחלה