הביאנלה בוונציה: VIVA ARTE VIVA


0

תגובות


הביאנלה בוונציה תיפתח ב־13 במאי. 120 אמנים בתערוכה המרכזית ועוד מאות בביתני המדינות השונות ובתערוכות לווין ברחבי העיר, ייצרו פנורמה של נקודות מבט והבחנות אמנותיות - על העולם, על המצב האנושי, על ההון והפוליטיקה. האוצרת כריסטין מאסל רוצה להפוך את הביאנלה למפגן של נצחון הרוח או לפחות ליצור מקום מפגש ודיאלוג בין הקהל לאמנות

Anna Halperin, Planetary Dance, 2013 Photo © www.earthalive.com

העולם כפי שהיכרנו אותו נמצא במשבר. התקופה שאחרי ״החופש הגדול״, עידן פוטין־טראמפ־ברקזיט, כאשר ממשלות ושליטים ברחבי הגלובוס הולכים ומקצינים את ההתבדלות, ההסתגרות והלאומיות, כאשר הצנזורה מרימה ראש ונשללת הלגיטימציה של ריבוי דעות בתקשורת ובתרבות – זהו זמנה של האמנות להציע זרמי נגד, פריצות דרך ונקודות מבט ומבע חדשות. הביאנלה בוונציה, שתיפתח ב־13.5.2017, רוצה להגיש את כל אלה לקהל. 120 אמנים בתערוכה המרכזית ועוד מאות בתערוכות הלאומיות וברחבי העיר ייצרו פנורמה של נקודות מבט והבחנות אמנותיות – על העולם, על המצב האנושי, ההון והפוליטיקה.

האוצרת כריסטין מאסל (Christine Macel) נתנה את הכותרת VIVA ARTE VIVA והיא שואפת לדבר על אמנות ככוח מניע של התחדשות מתמדת, כחלק חיוני מהחיים וכמקור בלתי נדלה של יצירתיות, כושר המצאה, התבוננות וחשיבה לרוחב ולעומק, ראייה ביקורתית וקריאת תיגר

Christine Macel, Photo by Andrea Avezzù. Courtesy of La Biennale di Venezia

עיקר כוחה של הביאנלה טמון בריבוי המשקף את רוח הזמן. מאז ומתמיד היו האמנים אנשי שוליים שנתפסו לעתים כשוטים, בעלי חלומות וחזיונות, מתנגדים ואוונגרדים. מצד שני, הפטרונות והבעלות על אמנות נתפסת לאורך דורות כסמל סטטוס. הקונפליקט בין שני המעמדות מייצר לאמנות מקום משלה – לימבו שמגשר בין אוכלוסיות ותפיסות שלכאורה אינם מיועדים להפגש. ככזו היא עושה את הבלתי אפשרי.

האוצרת כריסטין מאסל (Christine Macel), שנבחרה לאצור את הביאנלה השנה, נתנה את הכותרת VIVA ARTE VIVA. מבקריה טענו שזוהי אמירה ריקה מתוכן, אך מאסל מבהירה שמדובר בקריאת ניצחון או לפחות קריאת עידוד. היא שואפת לדבר על אמנות ככוח מניע של התחדשות מתמדת, כחלק חיוני מהחיים וכמקור בלתי נדלה של יצירתיות, כושר המצאה, התבוננות וחשיבה לרוחב ולעומק, ראייה ביקורתית וקריאת תיגר.

עיקר כוחה של הביאנלה טמון בריבוי המשקף את רוח הזמן. מאז ומתמיד היו האמנים אנשי שוליים שנתפסו לעתים כשוטים, בעלי חלומות וחזיונות, מתנגדים ואוונגרדים. מצד שני, הפטרונות והבעלות על אמנות נתפסת לאורך דורות כסמל סטטוס. הקונפליקט בין שני המעמדות מייצר לאמנות מקום משלה

Vadim Fishkin, doorway 2015. Courtesy of the artist

Rachel Rose, Lake Valley, 2016. HD Video, 8:25 min.
Courtesy of the artist, Pilar Corrias Gallery, London and Gavin Brown's enterprise, New York/Rome

כאוצרת ראשית לאמנות עכשווית במרכז פומפידו בפריז, מאסל מחזיקה בעמדת כוח ותצפית על המתרחש בעולם האמנות העכשווית. היא הזמינה לתערוכה המרכזית בביאנלה 120 אמנים מ־51 מדינות ברחבי העולם. מעניין לראות 103 מתוכם המשתתפים בביאנלה בפעם הראשונה, וביניהם לא מעט הנחשבים בעולם האמנות לתגלית או במקרים מסויימים ״תגלית מחדש״. ברשימה, מצער לומר, לא נכללים השנה אמנים ישראלים. ולמרות ההצהרות שהאמנות נמצאת מעל לפוליטיקה, קשה של לחשוב על מצבה הדיפלומטי־פוליטי של ישראל בעולם.

את הנוכחות הישראלית נמצא בביתן הלאומי של ישראל בגני הביאנלה (לצד ביתנים לאומיים מרכזיים כזה של ארה״ב, של בריטניה, של ארצות סקנדינביה, צרפת, גרמניה, אוסטרליה, רוסיה, שווייץ ועוד). הנציג הנבחר של ישראל לביאנלה השנה הוא האמן גל וינשטיין, שיציג תערוכת יחיד באוצרותה של תמי כץ פרימן.


84 מדינות מציגות בוונציה, חלקן בביתנים הקבועים שלהן בג׳ארדיני, חלקן בארסנלה ואחרות באתרים שונים ברחבי העיר, בחללים פרטיים בארמונות ובכנסיות. הביתן הישראלי בביאנלה הוא נכס של כבוד, המשמש תזכורת לחשיבותה של דיפלומטיית תרבות, שנמצאת במחסור תמיד. הוא הוקם בהחלטת הממשלה בתחילת שנות ה־50, אז למרות הקשיים הקיומיים והמגבלות הכלכליות של המדינה הצעירה, הוחלט לתקוע יתד באחת מזירות הפעילות המרכזיות של תרבות העולם. המבנה בתכנונו של זאב רכטר אינו אידאלי להצגת תערוכות (כפי שיעידו דורות של אמנים שהציגו בו), אך הוא משמש במה חשובה מאין כמוה להציג בה עוצמה ויכולת ישראלית מסוג פחות מוכר בעולם.

Francis Upritchard, A Beat, 2013. Photo courtesy: Anton Kern Gallery, New York by Thomas Müller

לצד הבינאלה מוצגות ברחבי ונציה עשרות תערוכות המאורגנות בידי גופים שונים מרחבי העולם, ובכמה מאלה יציגו גם אמנים ישראליים. שכבה נוספת של תערוכות מתקיימת במוזיאונים ובגלריות ברחבי העיר, ואליהם מצטרפים גם חללים אלטרנטיביים ויוזמות עצמאיות של אמנים, אוצרים, ארגונים שונים וסוחרי אמנות.                                              

התערוכה המרכזית, VIVA ARTE VIVA נפרסת לתשעה פרקים או ״משפחות״ אמנותיות. היא נפתחת בביתן המרכזי בג׳ארדיני וממשיכה בארסנלה, חלקה בתערוכת פנים וחלקה במרחב הפתוח. ״הביאנלה היא מקום מפגש ודיאלוג פתוח בין אמנים לבין עצמם ובינם לבין הקהל הרחב״, אומר פאולו בראטה, יו״ר הביאנלה. לדבריו, אם בדרך כלל המטרה היא האמנות עצמה והדיאלוג הוא חלק משני בחשיבותו, הרי שהפעם הערך התקשורתי של אמנות תופס את מלוא תשומת הלב. אולי הוא מתכוון לצורך הנואש של העולם לשמוע קולות אחרים, שיגברו על צלילי הריאליטי הריקים מתוכן ועל נאומי הפוליטיקאים המהלכים אימים. אולי הוא קורא לחזור להתבונן על אמנות לא רק כמפלט מהמציאות, אלא כהצעת אלטרנטיבה.

כך או כך, ונציה נותרת תמיד במעמד של פנטזיה – וזהו חלק מקסמה של הביאנלה. אי של מציאות חלופית שבו, למשך זמן מוגבל, ניתן להתמסר לאמנות ולהאמין שהיא לוקחת חלק אמיתי בעיצוב העולם שבו אנו חיים.

סיורי פורטפוליו לביאנלה

בתקופת הביאנלה ונציה כולה הופכת למוזיאון פתוח ורחב ידיים, אמנות עכשווית נכנסת לארמונות ביזנטיים, לכנסיות גותיות ולמחסני מכס שהפכו למוזיאונים. בסיורים בהדרכת חגית פלג רותם נבקר בביאנלה על חלקיה הרשמיים והנסתרים; בתערוכות נבחרות במוזיאונים ובאתרים המפתיעים והמעניינים ביותר ברחבי העיר – כולל תערוכתו המדוברת של דמיאן הירסט; ניפגש עם אמנים ואוצרים, נאכל טוב ויהיה מדהים.

הסיורים בקבוצות קטנות, עד 14 משתתפים. הארגון פרטי, היחס אישי וכל סיור הוא תוכנית אצורה היטב. לבקשת הקהל, במספר מועדים ימשיך הסיור למילאנו בירת העיצוב, שם נבקר במספר מוקדי עיצוב מרתקים, מוזיאון הטריאנלה, פונדסיון פראדה, גלריות וחללים אלטרנטיביים.

לפרטים: hagitpr@gmail.com