מטבח Fire שעיצוב טום דיקסון לאבן קיסר. צילום: Peerlind Green

תאכלו משהו


0

תגובות


האלמנט הכי מזמין בשבוע העיצוב של מילאנו? האוכל. כך נפתחה הכתבה שפירסם הניו יורק טיימס יום לאחר שננעל שבוע העיצוב של מילאנו, ושעסקה בשאלה איך לגרום למבקרים להשתהות מספיק זמן כדי להעריך משהו, במהלך האקסטרווגנזה של שבוע העיצוב. התשובה? מזמינים אותם לאכול

״שבוע העיצוב במילאנו הפך למשהו שעוסק רק במהיר, אבל איטליה בשבילי הייתה תמיד קשורה להתנהלות רגועה יותר״, אמר המעצב טום דיקסון לניו יורק טיימס על ״The Restaurant״, בהמשך לדברים שאמר בראיון לבלוג אבן קיסר רגע לפני ששבוע העיצוב התחיל: ״במקום רק להסתכל על המיצב, נעודד את האנשים ליהנות ממנו בעזרת האף והפה, ולא רק דרך העיניים. כך, באמצע כל הבלאגן והטירוף של שבוע העיצוב במילאנו, אנשים יוכלו לשבת לרגע ולהירגע בחלל שלנו״.

כ־15 אלף מבקרים ביקרו ב־״The Restaurant״, שיתוף הפעולה של אבן קיסר עם דיקסון, שכלל ארבעה מטבחים קונספטואליים ששאבו את השראה מארבעת האלמנטים – אדמה, אש, מים ואוויר – ויצרו חוויה רב־חושית ששילבה עיצוב ואוכל. כל מטבח כלל דגמים מהקולקציה של אבן קיסר בהשראת אחד מהאלמנטים, ולצד המטבחים שולבו פריטים שונים בעיצובו של דיקסון וכן שולחנות המיועדים לאכילה, שעליהם הוגשו מאכלים שבושלו בכל אחד מארבעת המטבחים.

על הכנת האוכל הופקד סטודיו עיצוב האוכל Arabeschi di Latte, בהובלת פרנצ׳סקה סרטי, וכל מאכל מותאם לקונספט של המטבח בו הוכן. כך, במטבח האדמה, ששאב השראה מאמות המים הרומיות העתיקות, הוגשו מנות שהתבססו על טעמי אדמה שורשיים; במטבח האש ששאב השראה מעץ חרוך ועשן הוגש מאפה שנראה מבחוץ צרוב ושרוף אולם תוכו הפתיע בטעם מתוק ונימוח; במטבח המים ששיקף את הקצוות המשוננים של קרח קפוא, הוגשה קוביית קרח שהפכה למרק; ובמטבח האוויר ששאב השראה מאדריכלות עירונית, והורכב מלוחות דקים של אבן קיסר וחיתוכים שונים המשמשים כמשטחי בישול, הוגשו קינוחים אווריריים ופריכים.

מטבח Air. צילום: Peerlind Green

מטבח Earth. צילום: Peerlind Green

סטודיו Arabeschi di Latte, מתוך מטבח Fire. צילום: יח״צ

Iittala X Issey Miyake: Pause for Harmony. צילום: יח״צ

מעבר לעיסוק הגובר של עולם העיצוב באוכל ובהסעדה בשנים האחרונות, כחלק מתופעה תרבותית כוללת יותר שבאה לידי ביטוי בין השאר בתרבות הבילויים ובתכניות הריאליטי שקשורות בבישול, הניסיון לגרום להשתהות נכח במיצבים של מותגי עיצוב נוספים. לדוגמה, שיתוף הפעולה בין איסי מיאקי לבין איטאלה, שהוצג בחנות העיצוב קורסו קומו 10 וכלל מוצרי נייר וכלים לבית, היה Pause for Harmony; חברת האופנה COS שיתפה פעולה עם משרד האדריכלים היפני Sou Fujimoto במיצב Forest of Light, שהזמין את המבקרים לשבת לרגע בחלל החשוך שהואר באלומות אור בקצב משתנה.

סטודיו Nendo, ששיתף פעולה עם אבן קיסר בפרויקט Stone Garden במילאנו ב־2013, הציג את ״50 כסאות מנגה״, מיצב בהשראת אמנות הקומיקס היפנית. ננדו יצא מצורת הכסא הפשוטה ביותר ושילב בקווי המתאר של הכסאות פרטים אופייניים מעולם המנגה, כמו בועות דיבור או קווים וסלסולים המתארים תנועה. המיצב, שהשתנה לאורך שעות היממה בעקבות תזוזת העננים והשמש, הזמין אנשים לשבת בחצר במבנה העתיק ולבהות בהשתקפות.

50 כסאות מנגה של ננדו. צילום: Takumi Ota

מותג המכוניות היוקרתי Lexus הציג את ״מפגש עם ציפייה״, הפרשנות של המאסטר שף יוז׳י טוקויושי וסטודיו Formafantasma למכונית הקונספט היוקרתית החדשה של לקסוס המונעת במימן. האתגר שאיתו התמודדו היה האם אפשר להעביר את רוח העיצוב והטכנולוגיה של מכונית בטעם של מנה. הקונספט העיצובי המנחה במיצב היה שקיפות וכלל בין השאר חוויית טעימה של מנה בשם ״ציפה״, שכללה עלה צף של עשב תיבול שהעניק תחושת טעם מפתיעה.

מגמה בולטת נוספת שאפשר היה להבחין בה בשבוע העיצוב הייתה שימוש בזכוכיות ובפלסטיקים צבעוניים שיצרו משחקים של שקיפויות. מגזין האדריכלות FRAME הציג את התערוכה What's the matter – עיצוב לעולם ״פיגיטלי״, משחק מילים בין ״מה קורה״ לבין ״מה החומר״, והדהוד לטשטוש בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי. בתערוכה הציגה רונה מיוחס-קובלנץ מסטודיו Kukka את ״ספקטרה״, שיתוף פעולה נוסף עם אבן קיסר, שכלל שני שולחנות שהתבססו על צורות גיאומטריות פשוטות שיצרו משחקי שקיפות וגרמו לכך שהם נראו באופן שונה מכל זווית.

השולחנות של Kukka מתוך התערוכה של מגזין Frame. צילום: Alberto Ferrero

סוסי הפלסטיק של Nendo ל-Kartell. צילום: יח״צ

השולחנות של פרוצ׳יו לוויאני ל-Kartell. צילום: יח״צ

במרכז הירידים גנבה את ההצגה חברת Kartell שהציגה קולקציית ילדים חדשה על טהרת הפלסטיק ומשחקי שקיפויות. בין המוצגים היו דגמים מוקטנים של פריטי ריהוט מוכרים, לצד מוצרים חדשים כמו נדנדה של פיליפ סטארק, שבמושבה השקוף הושחלו חבלים צבעוניים; מכוניות צעצוע של פיירו ליסוני; שולחנות של פרוצ׳יו לוויאני שרגליהם הורכבו מלבני פלסטיק צבעוניות, כך שאפשר להתאים את גובהם לילד; ונדנדות הסוס השקופות שעיצב אוקי סאטו מסטודיו ננדו היפני.

סטודיו Raw Edges (יעל מר ושי אלקלעי) הציגו את Herringbones, פיתוח לפאטרנים שעיצבו לראשונה בעבר בעבור חברת Established & Sons וסטלה מקרטני. הפעם ביקשו מר ואלקלעי ליצור פאטרנים מקריים, שלא תוכננו בעזרת מחשב. במרכז חלל תעשייתי  הציבו השניים פריטי ריהוט שהורכבו מלוחות עץ, שהוטבלו במיכלי צבע שהונחו בזווית של 45 מעלות. חיבור הלוחות שנצבעו במיכלי הצבע השונים יצר פאטרן משחקי ומרענן של צבע ושקיפות.


פורסם במקור בבלוג של אבן קיסר

Herringbones של Raw Edges. צילום: יח״צ