סטודיו קאהן מתוך התערוכה חיות אחרות. צילומים: ניר פרידמן

יוצרים ויצורים


0

תגובות


״מה מושך בחיות? הכל!״, אומרת יעל פרידמן, אוצרת התערוכה חיות אחרות שנפתחה בטבעון בשבוע שעבר. ״ולמרות ואולי בגלל המרחק שנוצר בין האדם לטבע, יוצרים רבים חוזרים למקורות ההשראה ומחזירים את החיות לבתים״

נועה נדיר

Yuval:

הי יעל, מה שלומך?

Yael:

שלומי טוב. ואתה?

Yuval:

לא רע בכלל! איך הייתה הפתיחה?

Yael:

היה מעולה (-: הגיעו די הרבה אנשים

Yuval:

יפה! אולי נתחיל שתספרי מאיפה הגיע הרעיון לחיות ויצורים?

Yael:

אז ככה: מיכל שכנאי, האוצרת הראשית של הגלריה לאמנות עכשווית של אתר ההנצחה בקרית טבעון, פנתה אלי ושאלה אם אהיה מוכנה לאצור תערוכת עיצוב קיץ לגלריה. היא ביקשה שאציע נושא, חשבתי מה יכול לעניין אותי ואת הקהל, והחלטתי על חיות ויצורים. אני משחקת עם התמה הזאת כבר הרבה זמן: הרבה מהיוצרים שאני מכירה מתחילים עם רעיון אחד לעבודה או אוביקט אחד ותוך כדי עבודה מתפתחת משפחה. חשבתי שלהציג משפחות של יצורים יכול להיות מעניין, בעיקר אם הבחירות יהיו מגוונות, כמה שיותר רעיונות חומרים וטכניקות, וככה נולדה התערוכה

Yuval:

כתבת שאת משחקת עם התמה הזאת כבר הרבה זמן. מה מושך אותך בה?

Yael:

מה מושך בחיות?! הכל: הצורה והטקסטורות שלהן והמגוון. בעלון לתערוכה כתבתי שמשחר הימים בחר האדם להיות מוקף ביצוגים של חיות ויצורים, דימויי חיות בציורי מערות, כעיטורים על כלי חרס עתיקים, באריגים ובתכשיטים. אלים אופיינו כיצורים היברידיים המשלבים בין אדם וחיה, חיות מיתולוגיות נבראו משילובים של חיות בעלות תכונות יחודייות. ראשי חיות משלל הציד ופוחלצים הוצגו בבתים. פסלי חיות קיבלו כוחות מאגיים ומסכות דמויי חיה הגנו על האדם. יצוג החיה כמוטיב בתרבות ממשיך להתקיים גם היום, ולמרות ואולי בגלל המרחק שנוצר בין האדם לטבע, יוצרים רבים חוזרים למקורות ההשראה ומחזירים את החיות לבתים

Yuval:

מאיפה את התחלת את העבודה?

Yael:

התחלתי לפנות לאמנים ולמעצבים שמתייחסים לעולם החי בעבודתם. כמה מהאמנים המשתתפים בתערוכה הציגו בצבע טרי, כמה הכרתי מפרויקטי גמר בבתי ספר לעיצוב, כמה ראיתי בתערוכות אחרות. חיפשתי יוצרים שהעבודות שלהן שונות אחת מהשניה: יש כל כך הרבה יצירה מעולה בארץ, ואני חייבת לציין שלא היה קל להחליט למי לפנות. החלטתי שהעבודות צריכות להיות כמה שיותר ״רחוקות״ אחת מהשניה, אך יחד עם זאת יכולות להתכתב אחת עם השניה

חן ביקובסקי

נועה פיין

Yuval:

ומבחינת חלוקה לאמנים או מעצבים, הבחנת במשהו שונה בהתייחסות או בעבודות של היוצרים? (ולא שמשנה לי ההגדרה אמנות או עיצוב…)

Yael:

התחלתי לענות שאמנים מתיחסים יותר לפן ה״קישוטי״ (ואני מכירה הרבה אמנים שיכעסו שאני משתמשת במושג), ואילו מעצבים הציגו עבודות פונקציונליות, אבל זה לא בדיוק נכון. חלק מהמעצבים התייחסו לעבודות כאל אוביקטים לא פונקציונליים. חלק מהיוצרים הציגו עבודות פחות חדשות וחלק עשו עבודות במיוחד לתערוכה

Yuval:

ומבחינת המשיכה להתעסק עם חיות? מה הם סיפרו על המוטיבציה שלהם?

Yael:

האמת שפניתי לאמנים שמאז ומעולם התעסקו עם יצורים וחיות. ואנא, זו לא תערוכה המציגה רק חיות אלא גם יצורים (-:

Yuval:

צודקת. יוצרים ויצורים. אני פתאום שם לב שזו כמעט אותה מילה. זה משהו שהבחנת בו?

Yael:

יצורים ויוצרים… כולנו יצורים, ובצורה זו או אחרת אנחנו גם יוצרים. אבל לא ביררתי מה הביא אותם להתעסק בחיות, אלא לקחתי כמובן מאליו שזה נושא שמעסיק אותם ומעניין אותם ולכן הם יוצרים

Yuval:

מה שכן ששמתי לב זה שבחלק גדול מהעבודות יש חוש הומור

Yael:

לגמרי. היצירתיות של האמנים ברעיונות הייתה אחד מהקריטריונים החשובים בבחירה

Yuval:

את יכולה אולי לתת כמה דוגמאות?‎

צחי נבו

מאיה גלפמן

Yael:

העבודות מתכתבות ביניהן במפלסים שונים, אם באופן צורני חומרי או רעיוני: שלומי איגר משתמש בטכנולוגיות חדשות כדי ליצור חיות חדשות בהשראת טכניקות עתיקות, נועה פיין יצרה בטכניקה עתיקה של פיסול בזכוכית דגי איש דמיוניים. בעוד שאיריס ארד השתמשה בטקסטילים רכים ויצרה חיות מוכרות, נועה נדיר השתמשה בחלקי מכונות ושעונים ויצרה משפחה של יצורים רובוטיים דמיוניים. רינה פלג ממלאת את הכלבים בזכרונות מהעבר וחנה אילן יונס מציגה יצורים של העתיד. סטודיו קאהן יצרו משפחות של חיות באמצעות ציור בקו שחור על גבי פורצלן ואילו קובי סיבוני השתמש בחוט ברזל דק ובנה ממנו חרקים תלת ממדיים.

אלכס חייקין מצעצועי קיפוד השתמשה בחומרים רכים וקשים והרכיבה אותם יחד לחיות חביבות, ואילו נגה הראל שילבה כלי צורפות רדי־מייד וחומרים רכים ויצרה היברידים בעלי כוחות. מאיה גלפמן פירקה ופרמה שטח פרסי והפכה אותו לשטיח דמוי חיית בר, ואילו צחי נבו הרכיב יחד חלקים בחיתוך לייזר ויצר מסכות אפריקאיות חדשות. חן ביקובסקי קיפלה מתכת ומשתמשת באשליה כדי להשלים את החיה ואילו חנה אילן יונס קוטעת את היצורים שלה על מנת שהדמיון ישלים את החסר.

בין אם בחרנו להשוות בין חומרים, טכנולוגיות או רעיונות, בכל פעם אפשר לבחור בין זוגות עבודות ויוצרים שונים ולהשוות ביניהם: כיצד נעה פיין ונגה הראל בחרו להתייחס באופן שונה לרעיון ההיברידים, או להשוות בין היצורים הדמיוניים של חנה אילן יונס ונעה נדיר. איך איריס ארד מרכיבה טקסטילים בעוד מאיה גלפמן מפרקת אותם, הטכנולוגיות החדישות השונות שבהן עובדים שלומי איגר וצחי נבו. החיות החלולות של קובי סיבוני לעומת החומר המלא שאיתו עובדת אלכס חייקין, או העיטור על החומר של סטודיו קאהן והעיטור שנוצר על קיר בעבודה של חן ביקובסקי. העבודות מלאות בהומור ויופי ומייצגות יצירה בעולם העיצוב והאמנות הישראלי העכשווי

Yuval:

אז שאלה אחרונה: מה חשוב לך שיקרה למבקרים בתערוכה? שמה הם יבינו? ירגישו? איזו חוויה את רוצה שהם יעברו?‎

Yael:

יבינו – כמה עשירה סצנת העשייה בארץ וכמה מוכשרים היוצרים. ירגישו – שיש מה לראות ולא הכל חייב להיות דרמטי וכבד. חוויה – אני רוצה שהם ייצאו עם חיוך על הפנים (-:‎

Yuval:

מגניב! משהו חשוב נוסף לספר לפני שמסיימים?‎

Yael:

מחר (יום שישי) יש שיח גלריה גלריה בשעה 10:30 והתערוכה פתוחה עד סוף הקיץ

רינה פלג