טלי קיים, רכזת האמנות הפלסטית בתרבות לפריפריה. צילום: לי ברבו

להפיץ, להפגיש, לסבסד: על גלגולה העכשווי של אמנות לעם בתרבות לפריפריה


2

תגובות


תגיות: 
טלי קיים

תיאטרון למעברות, אמנות לעם, תרבות לישראל, תרבות לפריפריה - ״השמות שונים אבל המטרה נשארה זהה, לסבסד תרבות בפריסה ארצית״ - אומרת טלי קיים, רכזת האמנות הפלסטית בתרבות לפריפריה. עם תקציב של 23 מיליון שקלים שמיועד להרחבת פעילויות התרבות ברחבי הארץ, היא קוראת לאמנים לנצל את ההזדמנות להיחשף וליצור, ״וכל זה בתשלום ותגמול על העשייה שלהם, מצרך שהוא די נדיר בימינו״

Yuval:

הי טלי, בוקר טוב! מה שלומך?

Tali:

בוקר אור, בסדר גמור. מתרגשת. שלומך?

Yuval:

לא רע בכלל, בקו הסיום של ההכנות לשבוע האיור, ואני שמח שגם התערוכה שאת אוצרת לוקחת בה חלק, סקרן מאוד לראות אותה, אבל על זה נגיד משהו בסוף

Tali:

גם אותי היא משמחת מאוד. תערוכה יוצאת דופן ומפתיעה

Yuval:

בהחלט. אבל בואי נמשיך: אולי תספרי רגע איך התגלגלת לתרבות בפריפריה, ומה את עושה חוץ מזה, לטובת מי שלא מכיר

Tali:

הי למי שלא מכיר/ה.

חוץ מלהיות רכזת האמנות הפלסטית בתרבות לפריפריה אני חובשת כל מיני כובעים. בשלוש השנים האחרונות אני מגדירה את עצמי כאוצרת עצמאית. אני אוצרת בגלריה תיאטרון החנות באופן קבוע מפברואר שעבר, מדריכת סיורי גלריות מטעם הסיירת סיורי אמנות, לומדת בתואר השני של מדיניות ותיאוריה של האמנויות בבצלאל, ולגאוותי הגדולה מאוד מלמדת כבר שנה שנייה במוזות, תיכון לאמנויות ביפו.

אל תרבות לפריפריה הגעתי בדרך מקרה בעקבות פניה של תומר כהן, המנהל שאיתו הפרויקט יצא לדרך. הכרנו כשהייתי כתבת תרבות בוואלה והוא הזמין אותי להצטרף לפרויקט המרגש הזה

Yuval:

נייס! ותרבות לפריפריה היא גלגול של מה שהיה פעם ״אמנות לעם״, נכון?

Tali:

אכן. תרבות לפריפריה הוא גלגול חדש של פרויקט ישן וטוב שקיים במדינה מאז שנות ה־50. במקור הוא נקרא תל״מ (תיאטרון למעברות), תור הזהב שלו שהרוב זוכרות ומוקירות הוא אמנות לעם האגדי, ואנחנו החלפנו בקיץ שעבר את תרבות לישראל. השמות שונים אבל המטרה נשארה זהה: לסבסד תרבות לישובי הפריפריה בפריסה ארצית

Yuval:

ומה זה אומר רכזת האמנות הפלסטית בתרבות לפריפריה?

Tali:

זה אומר להיות גשר שמחבר בין אמניות/ים ורכזי תרבות בישובים. הפרויקט בנוי על מאגרי תוכן לפי תחומים: הם נושמים ומתרחבים כל הזמן ותהליך הקבלה אליהם די פשוט. מאחורי כל מאגר כזה יש ועדת רפרטואר שבוחנת את ההגשות ורכז/ת שהרכיבו אותה. בשלב ב׳ אני פונה עם המאגר הזה וממליצה לישובים על סדנאות/ הרצאות/ תערוכות וסיורים שכדאי להם להביא אל הישוב שלהם

Yuval:

מה האג׳נדה של הפרויקט? מה זה יכול לתת לאמנים?

Tali:

חשוב לי בעיקר להזמין אמניות ואמנים פלסטים להצטרף אל הפרויקט הזה שיש לו פוטנציאל אדיר. תקציב הסבסוד עלה באופן משמעותי מאז ימי אמנות לעם: מדובר ב־23 מיליון שקלים שמיועדים להרחבת פעילויות התרבות ברחבי הארץ וזו הזדמנות של אמנים להיחשף בפני קהלים שונים ומגוונים; ליצור שיתופי פעולה עם מוסדות שאולי לא הכירו לפני זה מקרוב, וכל זה בתשלום ותגמול על העשייה שלהם, מצרך שהוא די נדיר בימינו

Yuval:

אז בואי נדבר על המושג הזה ״פריפריה״, ולמה המדינה צריכה להביא אליה אמנות, או איזו אמנות היא צריכה לסבסד, כי זה שיח די טעון בזמן האחרון. איפה את עומדת ביחס אליו? מעבר ליוזמה הברוכה לכשעצמה להפיץ את האמנות ולשלם לאמנים

Tali:

אכן מושג טעון. רק בשבת שעברה הייתי בסימפוזיון שהתקיים לרגל חגיגות 40 השנים להקמתה של גלריה כברי ושם העדיפו להשתמש בביטוי ״ספר״. האם הוא יותר מכבד? לא יודעת, אבל בבירור הישובים המוגדרים כפריפריה לא אוהבים את התווית הזאת ואני מבינה אותם, כי היא גם שגויה בתחום שלנו.

בתחום האמנות הפלסטית, ככל שמסתובבים בשטח מבינים שהכל פורח מסביב ויש המון המון מוסדות ויוזמות ואמניות ואמנים פעילים ונהדרים שפזורים מהצפון ועד הדרום. ממש לא הכל קורה בתל אביב. וזה גם החזון של הפרויקט הזה – להחליף רעיונות ותכנים בין ישובים ולהנגיש את העשייה המצוינת שנמצאת כאן מצפון ועד דרום וממש לאו דווקא להביא את הסצנה התל אביבית אל הקצוות. אז החזון הוא להפיץ! להפגיש!

קראתי לא מזמן במחקר שערכו רועי פביאן, איתן שוקר ועו״ד נורית אשר פניג ציטוט של אבנר בר חמא שגדל בקריית גת, שאומר שהאמנות היחידה שהוא ראה כילד היא זו שהגיעה לקריית גת באמצעות אמנות לעם. זה מדהים, לחשוב שהמפגש שלו עם אמנות כילד בזכות הסבסוד של המדינה הוביל אותו לבחור ביצירה כדרך חיים.

ואיזו אמנות צריכה להיות מסובסדת? האיכותית ביותר. מעניינת, מגוונת ככל האפשר. מעוררת השראה ומעודדת פתיחות! בעניין הזה אני מורידה את הכובע בפני חברי ועדת הרפרטואר של התחום שמגיעים באמת מכל הקשת של העשייה: אוצרים, אמנים ותיקים, ראשי תוכניות לימודים. קבוצת חשיבה ששואלת שאלות ומנהלת דיון הכי מקצועי שיש על מה יכול למשוך קהל שרואה באמנות משהו נישתי שלא פונה אליו

Yuval:

אני מאמין לך (באמת) כשאת אומרת האמנות האיכותית ביותר, אבל הרבה פעמים יש נטייה לחשוב שאמנות לקהילה (שם אחר למה שאנחנו מדברים עליו) צריכה להיות אמנות הפעלתית, מובנת, פופולרית וכן הלאה. ופעמים רבות יש התנגשות בין שתי התפיסות‎

Tali:

לא מסכימה. אמנות תמיד פונה לקהילה ומייצרת קהילה, השאלה רק מי חברים בה. הרצון שלי, גם כמדריכת סיורי גלריות, הוא להרחיב את המעגל כמה שאפשר. ואפשר! בסיורים שלי אני לא מורידה את רמת הדיון כדי לעניין את המשתתפים אבל אני בהחלט מנסה לפתח דיון ערב ובגובה העיניים על מה שאנחנו רואים. אני מתרגשת מזה שבדימונה תדבר בהמשך השנה ד״ר נאוה סביליה שדה על הקשר בין העת העתיקה ואמניות נשים עכשוויות בישראל. זה מרתק ואיכותי ולא רדוד בשום צורה.

וגם, ציניות בצד, אם אתה שואל אותי, להרחיב את המעגל זה קריטי. כדי להגדיל תקציבים ותמיכות באמנות פלסטית וביצירה ישראלית צריך להגדיל את המודעות לעשייה הזאת; להמחיש צורך וביקוש למפגש עם אמנות; להיפטר מהמסתורין וה״אקסקלוסיביות״ שמובילים לדעתי בעיקר לניכור ולהיווצרות של תוויות ״אמנים הזויים״ לטובת קהל רחב שמתעניין באמנות ורוצה לצרוך ולהכיר אותה

צוות תרבות לפריפריה בסיור שטח. צילום: אורית דה קסטרו כהן

Yuval:

אז בחזרה לשאלת מיליון הדולר (או 23 מיליון השקלים): איך הופכים את כל זה למוצר מבוקש ונפוץ ולא למשהו שנשמע מצוין אבל נשאר על המדף?‎

Tali:

נמצאים בקשר עם הרשויות והישובים ושומעים מהם מה הם מחפשים.

כמעט בכל שבוע יש לצוות הפרויקט יום שטח מרוכז באזור אחר בארץ. נוסעים לרוד־טריפ ופוגשים את האנשים שמפה לשם קובעים בשטח את מפת התרבות של המדינה. מכירים את ה־facilities שקיימים שם, לומדים על הקהלים: ילדים, מבוגרים, נוער, גמלאים. מה מעניין אותם. ואז חוזרים אל המאגר ותופרים הצעות והמלצות.

זאת הסיבה שאנחנו צריכים כמה שיותר אמניות ואמנים ותכנים בתוך המאגר, כדי שיהיו לי באמת אין־סוף כיוונים שאני יכולה להציע לרשות. מסדנת יציקה או פרפורמנס ועד תערוכת וידיאו אינסטליישן. שיהיו לי אמנים ואמניות מכל המגזרים להציע לישובים. אנחנו עובדים גם מול יישובים ערביים וחרדיים ורוצים לתת גם להם את המענה הכי מרתק, הכי מעולה והכי מגוון.

וזאת הבשורה של כל הסיפור הזה בעיניי: כל יום מתפרסמים קולות קוראים לפרסים, מלגות וקרנות שקשה להתקבל אליהם ושמספר המקומות בהם מוגבל. כאן המקרה הוא הפוך – כל המרבה הרי זה משובח

Yuval:

אז מה צריך לעשות מי שרוצה להיות חלק מהפרויקט?‎

Tali:

למלא את הטופס הצטרפות הכי פשוט בעולם (!) שבו היא/וא בגדול כותבים את השם ומציעים פעילות למאגר. האמניות/ים מפרטים את המחיר שהם מבקשים לקבל, את החומרים והתנאים שהם זקוקים להם לקיום הפעילות. ואם יש שאלות מכל סוג אז יש אותי. בכל זמן ובכל אמצעי. מייל ונייד ישיר:

arts@femi.com / 052-5172998‎

Yuval:

יפה! משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?‎

Tali:

רק תודה רבה על השיחה וההזדמנות להכיר ולחשוף עוד ועוד אמניות ואמנים לפרויקט. ובואו לשבוע האיור – 60 תערוכות מדליקות שלגמרי מפרקות ומותחות את גבולות המדיום :)‎

Yuval:

חותם על כל מילה

תגיות: 
טלי קיים

  1. נרי ליבנה

    השרשר הזה ככ מגניב שהוא מכוער אש.זה שאת יפה מאוד לא מספיק טוב לשטות הזאת שאת לובשת

  2. מירי

    למעשה התכנית הזו מרעה מאד מאד את התנאים של האמנים/ות לעומת תרבות לישראל – התכנית שהיתה קודם. הרבה מילים יפות, אבל בפועל…. לא הרבה.