התערוכה Fundamentals של Dutch Invertuals. צילומים: Ronald Smits

איינדהובן 2017: כיצד החפצים שמקיפים מעצבים משפיעים על עבודתם


1

תגובות


מהו הבסיס של המוצר המעוצב וכיצד החפצים היום־יומיים שנמצאים בסביבת המעצבים משפיעים על התוצר הסופי, הן שתיים מהשאלות שעמדו מאחורי אחת התערוכות הבולטות שהוצגו בשבוע העיצוב שהתקיים בחודש שעבר באיינדהובן - Fundamentals של קבוצת המעצבים Dutch Invertuals

מעל 800 חפצים מחדרי העבודה והאוספים הפרטיים של 45 מעצבים שונים, ששימשו השראה ליצירתם, הוצגו בתערוכה Fundamentals של קבוצת Dutch Invertualsשהתמקדה במקורות ההשראה הקרובים ביותר אל המעצב. התערוכה, שנאצרה בשיתוף סטודיו Raw Color, התקיימה בסטודיו של הקבוצה באיינדהובן, שהופך במשך שבוע העיצוב באופן מסורתי לחלל תצוגה מפתיע.

במרכז החלל הוקמה בימת תצוגה עגולה, שהורכבה ממעגל חיצוני ופנימי. בבימה המרכזית הציג כל מעצב כ־20 אוביקטים מחלל העבודה שלו ומאוספיו האישיים, שתרמו באופן עקיף או ישיר לטובת היצירה. מול האוביקטים, במעגל החיצוני, הוצגו המוצרים הגמורים. חלק מהמעצבים בחר לחשוף את כלי העבודה והמדידה שבהם הם משתמשים ביום־יום של עבודתם, בעוד שחלק אחר בחר לשתף את הקהל באוביקט סנטימנטלי הקרוב ללבם של המעצבים, כמו בובת חוטים מילדותם, מקרן שקופיות נוסטלגי או תכשיט ששייך לסבתם.

מתוך בחירת החפצים, כל מעצב התבקש ליצור מיכל המגדיר אותו כמעצב ומכיל את חפציו הבסיסיים. הבחירה בעיצוב מיכל נבעה מההנחה כי כלי קיבול הוא אחד הכלים הקדומים שנוצרו על מנת לשאת ולאחסן חומרים וחפצים שונים. כלי הקיבול, ״האוביקטים הגמורים״ שהוצגו בתערוכה, נראו אף הם כחפץ אמורפי שנמצא באמצעו של תהליך היצירה, חסר שם ופונקציה ברורה לצופה. אמנם אפשר למצוא היום בתערוכות שונות ובמיוחד בתערוכות בוגרי עיצוב מוצגים המשקפים את תהליכי העבודה ואת מקורות ההשראה, אולם הפעם אלה אינם מונחים לצד העבודה אלא הם המוצג העיקרי.

Dutch Invertuals – Fundamentals

היפוך וטקס

זו הייתה מעין רטרוספקטיבה לפעילות הקבוצה עד כה: המעצבים שהציגו בתערוכה עבדו בתשע השנים האחרונות עם Dutch Invertuals, אחת מקבוצות העיצוב העצמאיות המעניינות ביותר שפועלות בשנים האחרונות. הקבוצה, שקמה ב־2009, מאגדת בתוכה מעצבים מתחומים רבים, המבקשים למתוח את גבולות העיצוב באמצעות גישה מחקרית וניסויית למלאכת העיצוב; היא מבקשת לאתגר את עצמה בנושאים הבוערים בתחום העיצוב ולפרוץ את גבולות העיצוב המוכרים. מקור שם הקבוצה בהלחם שתי המילים invert (היפוך) ו־rituals (טקס) – היפוך הנחות היסוד של יצירת המוצר המעוצב – והוא המוביל את הגישה לפרויקטים, המוצרים והתערוכות היוצאים תחת ידיה.

חברי Dutch Invertuals נפגשים פעם בשבועיים על מנת לחלוק ידע, לתת פידבק ולבקר זה את עבודתו של זה בתהליך העבודה. תוצאות המפגשים האלו הן שתי תערוכות שנתיות של עיצוב ניסיוני ופורץ דרך המוצגות בשבוע העיצוב באיינדהובן ובמילאנו ובגלריה מקוונת באתר הסטודיו. תערוכות הקבוצה (14 במספר עד כה) נוצרות בעבודה משותפת של היוצרים, כשהמאפיין הבולט שלהן הוא החתירה להגדרה מחודשת של מושג העיצוב, הנעה מתוך דיאלוג פנימי של חברי הקבוצה בינם לבין עצמם ולאחריו עם הצופים. הקבוצה נוהגת להדגיש את תהליך היצירה, ולחקור תמות שונות ונושאים המעסיקים את המעצבים מעבר לזה הנוגע בחומרים וטכניקות.

את התערוכות של Dutch Invertuals מלווה תמיד חומרים ויזואליים מסקרנים, והשנה ליווה את Fundamentals קמפיין מצולם של תשע מסיכות שהורכבו מחפצים נבחרים מתוך מאגר האוביקטים שנאספו מהמעצבים המשתתפים, ושהורכבו לכדי דמויות אנושיות משעשעות. הקמפיין שנוצר על ידי סטודיו Raw Color הוסיף רובד נוסף לתערוכה, וביחד עם יתר המחקר על החפצים והמוצרים המעוצבים נכרכו בספר המתאר את פרויקט האיסוף, הברירה והמיון של החפצים.

קמפיין ומיתוג התערוכה שופך אור על האופן שבו ניסו האוצרים להביע את עמדתם – כיצד אוסף החפצים העומד לרשותו של כל אחד מהיוצרים תורם להבחנה בזהותו הייחודית של המעצב לצד המעצבים המציגים לצידו, ובכך הוא מדגיש את האינדיבידואליות של כל יוצר. אפשר היה לראות שלרבים מהמעצבים יש מהמשותף ושהם בחרו להציג חפצים דומים; יחד עם זאת, אפשר היה גם להבחין שממקורות השראה דומים נוצרו רעיונות שונים.

מתוך קמפיןי המיתוג של Fundamentals. צילום: Raw Color

בחלק מהעבודות היה אפשר להתחקות אחר תהליך המחשבה והפיתוח של המעצב, וניכר דמיון בין חפצי ההשראה לאוביקט הסופי, בעוד שחלק מהיוצרים בחרו להציג אוביקטים שבינם לבין האוביקט הסופי אין דבר במשותף ושהם כפופים לסדר פנימי שרק למעצב עצמו יש גישה אליו. לדוגמה, המעצבת מילו פורווינדן (Milou Voorwinden) בחרה ליצור מכלים טקטיליים בטכניקות שונות המהדהדות במובהק את הטכניקה, כמו גם את צבעוניות החפצים שעימם היא עבדה, ומזכירים את הצורניות של כלים מסורתיים אחרים שעליהם התבוננה. לעומתה, יו מייסטרט (Jo Meesters) יוצר כלים מנייר ממוחזר שלא מזכירים במאום את החפצים שבחר בתור הבסיס להשראתו.

התצוגה אפשרה הצצה נוספת לאופן שבו מעצבים שונים מטפלים, מסתכלים ושואבים השראה מחפצים יום־יומיים הנמצאים סביבם. המשתתפים הציעו מבט לאוספים הפרטיים שלהם והביאו לתובנות חדשות על מלאכת העיצוב, שמדגישה את התלות הרבה באוביקטים שלא הם יצרו מלכתחילה. כך, התערוכה העמידה במהופך את ההיררכיה המקובלת בין הפרויקט העיצובי השלם לבין מרכיבי ההשראה שלו. החפצים היום־יומיים שהציתו את דמיונם של המעצבים נמצאים בקדמת הבמה והמוצר השלם נמצא בשולי התצוגה, כך שהצופה נחשף אליהם רק במבט שני. חפצי היום־יום של המעצב קוטלגו בקפידה וזכו למקום שווה, אם לא עדיף, לזה של המוצר המוגמר. כך, חפצי ההשראה של המעצב אינם עמוד תמך לעבודתו של המעצב אלא עומדים בקנה אחד עם יצירתו. שם התערוכה, Fundamentals, משיב את הצופה להרהר ביסוד הבסיס של מעשה העיצוב. תשובה אפשרית העולה מהתבוננות במכלול היצירות היא כי אין אלה חפצים או חומרים מסוימים, אלא התהליך המתמשך של השינוי וחיפוש צורה בתוך החומר הקיים.

Dutch Invertuals – Enlighten. צילומים: Ronald Smits

הצללה כקישוט

בסמוך לחלל הסטודיו ולצד Fundamentals, הציגו חברי הקבוצה תערוכה נוספת – Enlighten – שעסקה בתפקידה של תאורה ואביזרי הצללה בסביבות מחייה עתידיות. התערוכה נערכה בשיתוף חברת Luxafle, חברה הולנדית מוכרת המתמחה בפתרונות הצללה למרחב הביתי. שישה מתוך קבוצת המעצבים התבקשו לחקור ולהתנסות במוצרי החברה ולהציע אלטרנטיבות חדשות להצללה ביתית. בעקבות ניסיונות המעצבים הוצגו בתערוכה וילונות ואוביקטי הצללה בעלי תנועה, מרקם וזוהר המתרחקים ממוצרי החברה התעשייתיים.

המעצבים הציעו אסתטיקה חדשה למוצרים שלרוב פונקציית ההצללה משמשת בהם תפקיד מרכזי – והציגו אפשרויות תלייה שאינן אופקיות, חומרים מבריקים שנראים כאילו הם מתנועעים בחלל, כמו גם הפיכה של אמצעי ההצללה לאוביקט קישוטי בחלל שבו הוא נמצא. במבט ראשון בכניסה לתערוכה היה אפשר לטעות כמדובר בחלל תצוגה מסחרי, אולם במבט קרוב יותר השימוש באוביקט נראה שולי יותר, והפנה את המבט לחומר ולאסתטיקה המפליאה של המוצרים.

#ddw17 @dutchinvertuals 🔶

A post shared by Portfolio (@byfar) on

זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה הקבוצה מתעמקת בחקירה של אור ותאורה. ב־2015, בשבוע העיצוב במילאנו, הציגה הקבוצה תערוכה בנושא שפת גוף (Body Language), שחקרה אוביקטים שאין בהם שימוש ושאין צורך בפונקציונליות שלהם. גם בתערוכה זאת, כמו גם ב־Enlighten, ניכר הדגש על האפקט האופטי של האוביקט: יכולתו להחזיר אור, לנצנץ ולרצד בחלל.

בסופו של דבר שתי התערוכות של קבוצת Dutch Invertuals התרכזו גם הפעם באתגור גבולות המעצב והמוצר, אך עשו זאת באמצעות גישה שונה לחלוטין לתחום העיצוב. Fundamentals הציעה מבט פיוטי ומהורהר יותר על האופן שבו מקורות ההשראה של היוצר משפיעים ואף מתערבים בתהליך היצירה, בעוד ש־Enlighten הציעה גישה חדשנית למוצר קיים, שבאה לידי ביטוי בגישה פרקטית ותועלתנית יותר למעשה העיצוב.

צליל בוסנק היא יזמית בתחום התרבות והעיצוב, בוגרת תואר שני בתכנית לניהול אמנות ומדיניות תרבות באוניברסיטת אוטרכט, הולנד.