מתוך לוחות ההשראה בסדנת הטרנדים של Nova Paint Club

צבע הוא חומר: מיפוי תפיסת הצבע ברחבי העולם


2

תגובות


נציגי שבע חברות צבע מארגנטינה, מאיטליה, מבריטניה, מפורטוגל, מהפיליפינים, מקולומביה ומישראל נפגשו בלונדון כדי למפות את הטרנדים הצבעוניים של 2019. ניבה יחיאב - מנהלת שיווק אדריכלים, עיצוב והשראה בקבוצת טמבור - מספרת על הקשר של קמפיין MeToo# לטרנדים בעיצוב פנים, ומסבירה מה מפריע לה ברתיעה של אדריכלים מעולם הצבע ומהמילה טרנדים

Yuval:

הי ניבה, מה שלומך?

Niva:

הי יובל, הכל מצוין

Yuval:

יפה! לפני הכל אני חייב להגיד שהיה כיף בלונדון ותודה שהזמנתם אותי להשתתף בסדנה. היה סופר מעניין לראות איך אנשים ממדינות שונות בעולם מתייחסים לצבע ולטרנדים. אבל לפני שנדבר על הסדנה, ספרי קצת על עצמך לטובת מי שלא מכיר, מי את ומה תפקידך בטמבור

Niva:

אני ניבה ואני מנהלת שיווק אדריכלים, עיצוב והשראה בקבוצת טמבור. הטייטל אולי קצת ארוך, אבל התפקיד שלי מורכב ממספר כובעים שאני ״מלהטטת״ בהם. ביניהם אפשר למצוא את ניהול האסטרטגיה והתקשורת השיווקית לקהל האדריכלים, מעצבי הפנים ומלבישי הבתים; בניית כלים לעיצוב בצבע (מניפות, קטלוגים); וכן ניהול חדשנות ופיתוח מוצרים ושירותים חדשים באמצעות המתודולוגיה של חקר הטרנדים

Yuval:

והסדנה הזו בלונדון, מי משתתף בה? כל כמה זמן היא מתקיימת? ומה הרעיון שעומד מאחוריה?

Niva:

הסדנה מתקיימת כבר שבע שנים ברציפות, והיא תולדה של שיתוף פעולה בין 13 חברות צבע מרחבי העולם במסגרת קבוצת עבודה שבנינו ביחד ונקראת Nova Paint Club. בקבוצה אנחנו משתפים ומחליפים ידע מקצועי. הקבוצה של השיווק נפגשת אחת לשנה באביב, ובשנים האחרונות נולדה לה אחות קטנה שהיא קבוצת הצבע (color group) שבמסגרתה אנחנו מקיימים את סדנת הטרנדים. זה סיעור מוחות ויזואלי שמתבצע על ידי מומחי הצבע מכל חברה, ומטרתו למפות את תפיסות הצבע ברחבי העולם, ולזהות את הכיוונים שיובילו את עולמות האדריכלות והעיצוב בשנים הבאות.

הסדנה האחרונה בלונדון היתה הגדולה ביותר עד כה, והשתתפו בה שבע חברות צבע מארגנטינה, מאיטליה, מבריטניה, מפורטוגל, מהפיליפינים, מקולומביה וכמובן מישראל. הנציגות הישראלית כללה בנוסף את גילי אונגר שמלביש בתים ומתעסק בהום סטיילינג, ואת יעל בן־צבי, סמנכ״לית השיווק של קבוצת טמבור

ניבה יחיאב, מנהלת שיווק אדריכלים, עיצוב והשראה בקבוצת טמבור. צילום: גילי אונגר

Yuval:

מהניסיון שלך, עד כמה אפשר לסמוך על זה? בסופו של דבר אלו עשרה או 20 אנשים שיושבים בחדר אחד במשך יומיים ומנסים לזהות את הכיוונים שאליהם העולם הולך. זה לא מחקר מדעי

Niva:

נכון, זה לא מחקר מדעי, אבל זה לא אומר שזה מחקר שאין לו ביסוס. זה מחקר עיצובי שמתבסס על כלים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים כמו תצפיות ומחקר משתמש, מה שמשייך אותו לעולמות של המחקר האיכותני. אנחנו צופים במה שקורה סביב מבחינה פוליטית, כלכלית, חברתית וכמובן עיצובית (אדריכלות, עיצוב גרפי, עיצוב מוצר, אופנה), ובמקום לנתח במספרים אנחנו מייצגים את התופעות שאנחנו מזהים בויז׳ואלים, בחומרים טקטיליים וכמובן בצבע. התרגום לעולם הצבע מחייב גם הבנה מעמיקה של הפסיכולוגיה של הצבעים, ואיך הם פועלים ומפעילים אותנו. זו קריאת כיוון

Yuval:

את יכולה לתת דוגמה מסדנאות קודמות ועל היישום שלהן בטמבור?

Niva:

בוודאי. אני נעזרת בסדנאות האלו בשני אופנים. באופן הישיר – אני בונה באמצעותן את תחזית הגוונים לשנים הבאות, שלרוב תבואנה לידי ביטוי במניפה או בקטלוג צבע המציע מספר מצומצם יחסית של גוונים בהתאם לטרנד ולהתאמה המקומית שלו לישראל. את המניפה אנחנו מציעים לאדריכלים ולמעצבים ככלי עבודה לתקופה של כשנה / שנה וחצי, עד שתצא התחזית הבאה.

באופן העקיף – המתודולוגיה של חקר הטרנדים תומכת בתהליכי הפיתוח והחדשנות בטמבור, ובאה לידי ביטוי במוצרים חדשים ומובילים, שמסייעים לבידול שלנו בשוק. בין המוצרים שנולדו או נבדקו במהלך הסדנאות אני יכולה לציין את ״ערבה״, טיח מינרלי־צמנטי במראה בטון שהושק ב־2013 והיה הסנונית הראשונה של טרנד הבטון בארץ; עד היום זה מוצר ייחודי שלנו. יש שני מוצרים שיושקו בינואר הקרוב, אבל לגביהם אני עדיין לא יכולה לפרט

Yuval:

אני כמובן סקרן לגבי זה, אבל גם אני אמתין בסבלנות. מה את יכולה לספר על רוח הדברים שעולה מסדנת הטרנדים האחרונה בלונדון? היה משהו שהפתיע אותך שם? ומה חיזק את מה שכבר ידעת/הרגשת שקורה?

Niva:

אני לא יכולה לומר שהופתעתי, אבל אני חושבת שזה בגלל העובדה שמאז שנחשפתי למתודולוגיה של חקר הטרנדים, לפני כ־12-10 שנים, היא הפכה במהרה לחלק מאוד משמעותי בעבודה שלי, ואני כל הזמן עם האצבע על הדופק. זו אולי לא הגדרת התפקיד הרשמית שלי בטמבור, אבל אני חיה ונושמת טרנדים. אני יכולה לציין שמה שמאוד נוגע בי ואפילו מרגש אותי אלו ההבטים של השינוי החברתי שרוחש מעל ומתחת לפני השטח, ובמיוחד הביטוי החדש יחסית להבט הפמיניסטי ולקמפיין #MeToo

Yuval:

איך את רואה את זה קשור לטרנדים של צבע בעיצוב פנים ובאדריכלות?

Niva:

בעיצוב הפנים ובהלבשת הבית אני רואה את זה בכניסה משמעותית של חומרים וצבעים רכים לעולם העיצוב: טקסטילים, עבודה בשכבות, שימוש בקראפט (שהרבה פעמים היה עבודה ״נשית״ – סריגה, טוויה, רקמה), ריבוי דימויים ודוגמאות (patterns) שהם ההיפך מהמינימליזם והאיפוק הצבעוני, שנחשבים למנוכרים יותר רגשית ולכן מזוהים יותר כגבריים. ומעל כל אלו אנחנו רואים את כל הנושא של הטשטוש המגדרי, שבא לידי ביטוי בכניסה חזקה של הגוון הוורוד, שעד לא מזמן היה גוון נשי בלבד, וכיום הוא הופך להיות גוון הרקע (ומחליף את האפור והשמנת שקדמו לו).

לגבי האדריכלות, אני חייבת לציין כאן את הרתיעה של האדריכלים מעולם הצבע ומהמילה טרנדים. בתור בוגרת תואר ראשון באדריכלות, אני יכולה לומר לך שמשום מה מלמדים אותנו שצבע הוא דקורציה בלבד‎, ושטרנדים הם בכלל מילה גסה. אבל אם נחזור לתכנית הלימודים של הבאוהאוס, נמצא שם שיעורי צבע שבאו ללמד שצבע הוא חומר, וצריך לחשוב עליו כבר בתחילת הפרויקט. לגבי טרנדים, אני חושבת שיש כאן תפיסה שמדובר באופנה או בתופעה חולפת, והאדריכלות הרי מנסה להיות על־זמנית ואל־זמנית. אבל אז – איך תסביר את השימוש ההולך וגובר בקורטן בשנים האחרונות? זה לגמרי טרנד, אבל מרבית האדריכלים לא יודו בכך‎

Yuval:

נדמה לי שאצל אדריכלים יש רתיעה מהמילה טרנד, שיש לה בדרך כלל קונוטציה שלילית. אולי צריך למצוא לה מילה חדשה בעברית, כי למרות שמגמה היא אולי מילה נכונה יותר, היא פחות סקסית‎

Niva:

אני מסכימה. אכן, התרגום המילולי של טרנד הוא מגמה, אבל אם זה היה רק עניין של תרגום זה היה קל יחסית לפתרון. אני חושבת שיש כאן מחסום נוסף שעדיין לא פיצחתי אותו, מה שאומר שיש לי עוד הרבה עבודה‎…

Yuval:

ועוד שאלה אפרופו טרנדים: מצד אחד זה ברור שיש טרנדים, בטח בצבע. מצד שני לכל טרנד יש טרנד נגדי, ומספיק ללכת ברחובות לונדון, תל אביב או כל עיר אחרת, ולראות שהכל הולך, והכל אפשרי, ואין משהו אחד. במילים אחרות: עד כמה אפשר לדבר בכלל ב־2017 על טרנדים?‎

Niva:

אני חושבת שהשאלה שלך קשורה לשאלה אחרת שנשאלת בתחום הטרנדים, והיא מי קובע. פעם נהגו לחשוב שיש מספר מצומצם של מעצבי־על שקובעים ומכתיבים את הטרנדים, וכל העולם הולך אחריהם. אבל טרנדים לא מוכתבים אלא נובעים, ואין להם מקור אחד אלא מספר רב של מקורות. בשלב שבו כיוון מסוים מקבל מסה קריטית – הוא הופך לטרנד.

הרבה פעמים נראה שלמספר טרנדים יש את אותו מנוע, אותו מקור שממנו הם נובעים, אבל הם באים לידי ביטוי בפנים שונות. אני חושבת שצריך להבדיל בין טרנדים, לבין קמפיין נקודתי כמו ״צבע השנה״. זו גם הסיבה שבשיחה שלנו עם הקהל המקצועי בעולמות האדריכלות והעיצוב אני בוחרת להציג מספר מגמות ולא גוון אחד שאמור ״למשוך״ כל השנה. אני לא מחפשת לעשות רעש ויחסי ציבור, אלא מבקשת להעלות לסדר היום את הנושאים שמעסיקים אותנו כאנושות, ולתת להם את הביטוי הצבעוני והחומרי. זה יכול להישמע פלצני, אבל אני באמת מאמינה בזה

Yuval:

יפה! משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?‎

Niva:

לפני כמה ימים מצאתי ציטוט של חברת הלאקים essie שלגמרי התחברתי אליו, ואפילו תליתי אותו במשרד: ‎I can change the world with color!

Yuval:

אהבתי‎

Niva:

אם אני אצליח להפוך את הסביבה שלנו לטובה יותר בזכות השימוש בצבע, ארגיש שתרמתי את חלקי לחברה‎

  1. devash

    מי המראיין? יובל…? אשמח לדעת. תודה

    1. yuvalsaar

      המראיין הוא יובל סער, העורך הראשי של פורטפוליו