צילום: Ronald Smits

איינדהובן 2017: שחר ליבנה


0

תגובות


בתערוכת הבוגרים של האקדמיה לעיצוב באיינדהובן, הציגה שחר ליבנה בחודש שעבר את Metamorphism, מחקר חומרי ספקולטיבי שבדק מה יקרה לפלסטיק שנמצא כיום בכל מקום, ויהפוך עם הזמן לחומר נחשק שהדרך היחידה להשיג אותו תהיה בטבע

שחר ליבנה

בת 28 מתל אביב. אין לי השכלה קודמת בעיצוב, אחרי הצבא השקעתי זמן בבניית הפורטפוליו שלי (ב־6B), השתתפתי בתחרויות רכיבה על סוסים ברצינות, ועבדתי בעבודות זמניות. הייתי מאוד מכוונת מטרה להתקבל לאקדמיה באיינדהובן.
shaharlivnedesign.com

שחר ליבנה

Metamorphism

פרויקט הגמר הראשון שלי הוא מחקר חומרי ספקולטיבי החוקר את מה שגיאולוגים ומדענים מעריכים שיקרה לפלסטיק הנמצא בכל מקום בכדור הארץ (כולל צורות חיים), בהשראת מטהמורפיזם, תהליך גיאולוגי שמשפיע על היווצרותם של מינרלים ומאובנים.

התחלתי את הפרויקט בעבודת מחקר כתובה שהובילה להבנה של תהליכים שמתרחשים בזמננו ויכולים להצביע על נרטיב אפשרי. במהלך הלימודים הבנתי שבאופן טבעי אני מעצבת שנוטה לעבוד גם עם מחקר כתוב מקיף (הכולל תחומים שונים, מפילוסופיה למדע) וגם עם חומרים, אבל לא רק במובן הפיזי של תכונות החומר אלא שבמובן שחומר יכול לשמש כמדיום להעברת מסרים.

לאורך התהליך ידעתי שכדי להבין תהליכים ולראות מה יכולה להיות השפעתם אצטרך לעבוד עם פלסטיק שנמצא בסביבה ועם החומרים שאיתם הוא בא במגע.יצא שלאורך המחקר ״כריתי״ פלסטיק שנפלט מן הים בחופים בהולנד ובישראל, והיה מעניין לראות כיצד עונות השנה ומיקומם של החופים משפיעים על כמות החומר ״הגולמי״ שיכולתי למצוא.

התוצאה הסופית הייתה חומר מרוכב חדש המבוסס על חומרים המיועדים למטמנות או שריפה משלוש תעשיות: תעשיית המיחזור (למעשה ״הזבל״ שלה), תעשיית חיתוך אבן ותעשיית הכרייה. הצגתי בתערוכה אוביקט וכלים הנראים כשייכים או שנוצרו על ידי אומן המשתמש ב״אבן החדשה״ כחומר למלאכתו, בעולם שבו מקורות שונים ששימשו במלאכה נעלמו (כתוצאה מזיהום), חומרים חדשים נוצרים ואיתם ידע חדש, וערכו של הפלסטיק המבוסס על פטרול השתנה ברגע שבו המקור היחיד להשיג אותו הוא בטבע.

לקריאה נוספת

צילום: Alan Boom

ברית מלח

פרויקט הגמר השני שלי, ברית מלח, נוצר בשיתוף פעולה עם גופים שונים בהאג תחת הנושא שלום וצדק. הפרויקט כולל (כרגע) ארבע אוביקטים מקרמיקה שעליהם גדלים קריסטלים ממלח. כל אוביקט הוא ויזואליציה של שימוש במלח לאורך ההיסטוריה האנושית בהקשר של צדק, שלום ומלחמה. הקרמיקה והמלח נבחרו כדרך לספר סיפור בצורה תלת ממדית על חשיבותם של מקורות טבעיים לבני האדם ובדרך של העברת סיפור על מקומם בטקסים של חברות, מלחמות וסימבוליקה של התנגדות אזרחית.

למה איינדהובן

רציתי לחוות מגורים בארץ אחרת, וללמוד בסביבה שמשלבת אנשים מתרבויות שונות, אבל בעיקר מה שמשך אותי הייתה הגישה הקונספטואלית לעיצוב וההזדמנויות שהולנד מאפשרת למעצבים כמו תחרויות, תערוכות ורזדינסיז.

תכניות לעתיד

כרגע אני רואה את עצמי הולכת בשני כיוונים, אני רוצה להמשיך את המחקר שהתחלתי עם פרויקטי הגמר שלי, פיתוח החומר לכדי קולקציית מוצרים, אולי ריהוט וחומר לעיצוב פנים, ואשמח להציג את העבודה בעוד מקומות. הכיוון השני הוא למצוא סטודיו שאוכל ללמוד ממנו כמה שיותר לפני שאמשיך לתואר שני. הכי הייתי רוצה ללמד בתחום.

צילומים: Alan Boom