לליה קימל, מתוך Life on the Border

איינדהובן 2017: לליה קימל


0

תגובות


בתערוכת הבוגרים של האקדמיה לעיצוב באיינדהובן, שהתקיימה בחודש שעבר, הציגה לליה קימל שני פרויקטים שעסקו בגבולות ובחייהם הבלתי אפשריים של תושבי הכפר עג׳ר בגבול לבנון-ישראל

לליה קימל

בת 27, מירושלים. לפני שהגעתי לאיינדהובן למדתי פילוסופיה ותולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב.
kimelelya.com

לליה קימל. צילום: Jelle Spieker

Life on the Border

התחלתי את התהליך בניסיון להבין יותר גבולות. המחשבה הייתה להסתכל על הנושא ברמת המיקרו והמאקרו וכך לסקור את הנושא מכמה כיוונים. החלטתי להתמקד בסיפור של כפר עג׳ר ובתיאוריות של יצירת גבולות בין־לאומיים, מכיוון אישי וטכני.

Life on the Border הוא סרט דוקומנטרי קצר המורכב מראיונות, מקטעי חדשות וארכיון ומאנימציות. הסרט מספר על חייהם הבלתי אפשריים של תושבי הכפר עג׳ר, כפר סורי עלוואי שחצוי לשניים על ידי הקו הכחול. החלק הצפוני של הכפר הוא על אדמת לבנון לפי החוק הבין־לאומי ואילו חלקו הדרומי נמצא בישראל, ברמת הגולן (חלק מהגולן הסורי). הטרגדיה נוצרה כנראה עקב טעות במפה שהועתקה הלאה למפות אחרות, שעל פיהן האו״ם קבע היכן עובר הקו הכחול.

כרגע הכפר מאוחד אך הם חיים במובלעה: רק לתושבי הכפר מותר להיכנס ולצאת משם, לכן המשימה ליצור סרט מתוך הסיפורים שאספתי הייתה מאתגרת.לא היתה לי אפשרות לצלם בעצמי בכפר או לבקר בו. אספתי קטעי וידאו מכל מקור אפשרי – ערוצי טלוויזיה בישראל, אל ג׳זירה, ארכיון האו״ם וצילומים שתושבי הכפר שלחו לי. דרך אלו הרכבתי ושחזרתי את הסיפור המורכב של הכפר.

Border Line

בפרויקט השני, Border Line, ניסיתי להבין יותר על גבולות באופן כללי וכיצד הם נוצרים. תהליך יצירת גבול מחולק לארבעה שלבים, מתכנון על המפה ודיונים, עד שימור ותחזוקה של הגבול הקיים.

השלב שריתק אותי במיוחד היה הנחת עמודי הגבול. לאחר שהגבול מוחלט ומוסכם על ידי המדינות נציגי המדינות מניחים יחדיו עמודי גבול שהופכים את הגבול שצויר על המפה לקו פיזי. העמודים עצמם הם אוביקטים מרתקים מכיוון שהם מסמלים את ההפרדה בין המדינות, אך באותו הזמן הם גם מהווים סימן לקשר ולתקשורת בין שתי המדינות, מכיוון שהם מונחים רק לאחר ששתי המדינות ישבו יחד למשא ומתן והחליטו להסכים על משהו. זאת תחילת התקשורת בין שתי המדינות: לעיתים זאת התקשורת הראשונה, סימן שהיה איזשהו דיאלוג בין המדינות שהגיעו להסכמה.

הדואליות הזאת מרתקת בעיני והחפצים שמסמלים אותה הם עמודי הגבול. כדי לבטא את הרעיון הזה יצרתי מיצב שעוסק במורכבות של הנושא. במיצג אפשר לראות ארכיון של עמודי גבול שונים מרחבי העולם מוקרנים על מסך, אך כשהצופה מתקרב למסך התמונה מטשטשת וקווי המיתאר של העמוד נעלמים.

אם בתחילה הנושא נראה פשוט, לרוב האנשים יש דעה ברורה וחדה על גבולות, חקירה של הנושא מקרוב תטשטש את הגבולות ותראה סיפור יותר מורכב. בניסיון להסביר את הנושא לקהל אירופאי, עברתי גם אני תהליך שבו הבנתי את החשיבות של גבולות גם באירופה, וכיצד גבולות מוסדרים ומוסכמים שאפשר לחצות בקלות, מביאים לשלום ורוגע. דרך שני הפרויקטים אני חושבת שהצלחתי להגיע לתמונה יותר מורכבת ומעמיקה על הנושא. בשבילי זה היה תהליך חשוב ומשמעותי עם נושא שהעסיק אותי רבות עד כה וכנראה ימשיך להיות חלק מרכזי בחיי בתור ישראלית (מדינה שחלק מגבולותיה אינם מוסכמים).

לקריאה נוספת

Fabricating Memories

בשנה השלישית ללימודים לקחתי חלק בשיעור טקסטיל. כחלק מהשיעור לקחו אותנו לסיורים במפעלי טקסטיל רבים: בכל ביקור במפעל היו מספרים לנו על ההיסטוריה המפוארת של המפעל, הראו לנו קטלוגים ישנים ותמונת מפעם. בעיקר הרגשתי שהם גאים על המסורת הארוכה של הטקסטיל שנשארה במשפחה של בעלי המפעל לאורך שנים ארוכות.

 אני חשבתי על המפעל של משפחתו של סבי בלודז׳. גם לנו היה מפעל טקסטיל לפני המלחמה, וגם אני אולי הייתי יכולה לעמוד היום בסיורים במפעל שלנו ולספר איזה היסטוריה נהדרת הייתה לנו, ואיך נשארנו בעסק כל כך הרבה שנים. כמובן זה לא מה שקרה. מתוך החוסר הזה יצאתי למחקר ללמוד יותר על ההיסטוריה המשפחתית. מהמסע הזה יצא סרט אנימציה שעוסק בזיכרון, בנרטיבים, בודק כיצד היינו רוצים לזכור את עברנו, ומה באמת קרה המציאות. זה אחד הפרויקטים האהובים עלי משנותי בבית הספר.

צילום: Iris Rijskamp

למה איינדהובן?

אחרי כמה סמסטרים באוניברסיטת תל אביב החלטתי שאני רוצה ללמוד עיצוב. חיפשתי בתי ספר שונים ומכל המקומות שנרשמתי אליהם האקדמיה באיינדהובן נראתה לי כבית הספר הכי מתאים, בגלל הגישה הפתוחה והקונספטואלית לעיצוב.

תכניות לעתיד

כרגע אני נשארת באיינדהובן לעוד כמה חודשים, ובינתיים אני מחפשת עבודה במקום שבו אוכל לעבוד עם תוכן ולתקשר אותו, לדוגמה בהוצאה לאור/מגזין/עיצוב תערוכות. אולי אתחיל תואר שני המשלב גם את לימודי הקודמים, פילוסופיה ואמנות.