את הקריאה (או ליתר דיוק, הדפדוף) בספר "תרימו" שמציג פליירים, הזמנות וכרזות בתרבות המועדונים הישראלית אפשר לבצע בשתי דרכים. האחת היא הדרך הרצינית, המלומדת, שעוקבת אחר מגמות בתרבות הישראלית כפי שהן באות לידי ביטוי בתוצרים הגרפיים שמוצגים בספר. הדרך השנייה, הנוסטלגית, הרומנטית, תלויה קודם כל בגיל של הקורא, גם אצל מי שלא היה בהכרח חיית מסיבות ומועדונים, אבל בכל זאת הצליח להיות בגיל הנכון בזמן ובמקומות הנכונים.

וכך, היד הפותחת את הספר באקראי ומתחילה לדפדף נעצרת במסיבה ההיא שהזיכרון שלה מעלה חיוך ממזרי, או במועדון ההוא, שמזמן כבר נשכח, שבזמנו נחשב למקום של אלו שמבינים. הנה המסיבה שלא חשבת ללכת אליה, אבל בסוף הצליחו לשכנע אותך וממש לא הצטערת. הנה המסיבה שאתה בכלל לא זוכר מה קרה בה, איך בכלל (ועם מי) חזרת הביתה, רק במעורפל. ומצד שני: הנה כל המועדונים החדשים שבכל פעם שאתה נתקל בהזמנות למסיבות שנערכות בהם אתה מבין שאף שאתה לא מאוד מבוגר, אתה כבר שייך לדור אחר.

גם עורך הספר, ניסן שור, מזהה שתי דרכים לעסוק בשיח סביב תרבות המועדונים והמוסיקה האלקטרונית: "האחת, להיגרר אחרי הלהט המשיחי, האקסטטי, ולהיות מין טמבל כזה עם אישונים מורחבים ופה פעור ולהגיד מגניב, מדהים, גדול; הדי-ג'יי, הביטים, הבאסים, הגרוב, היה גדול, היה מהמם. "הדרך השנייה היא לבחון בעיניים ביקורתיות יותר ולהסתכל על הקשרים רחבים יותר של התרבות הזאת, ומהבחינה הזאת לא המצאתי כלום: הספרייה שלי מלאה בספרים אקדמיים וסמי-אקדמיים על תרבות המועדונים הגלובלית, מניו יורק ועד מנצ'סטר".

- – -

ככה התחילה כתבה שלי שהתפרסמה הבוקר בגלריה, שני עמודים שעניינים הזמנות ופוסטרים למסיבות. עיקר הכתבה הוא ראיון עם שור, שגם כתב את הטקסט הפותח שמופיע בספר. זה טקסט שכתוב כל כך טוב, שבשלב מסויים שקלתי להציע לעיתון לפרסם את כולו כמו שהוא במקום הכתבה. עד כדי כך. באמת. רק בשבילו שווה לקנות את הספר.

טוב, לא רק בשבילו, בכל זאת זה אחד הספרים המושקעים שיצאו בארץ בתחום העיצוב הגרפי, תחום שמשווע לתיעוד ובהקשר הזה צריך גם להגיד כל הכבוד לעמותת לצאת מהקופסא שיזמה את כל הפרויקט הזה!

מה עוד בראיון? המעצבים גיא שגיא ויותם הדר מתייחסים לשיחה שקיימו השניים ומופיעה גם היא בספר, על התקופה שבה שגיא עיצב את ההזמנות למסיבות בעבור מועדון ה-TLV, בין השנים 2001-2003. בספר מופיעים גם מאמרים נוספים שמפאת מקום לא זכו להתייחסות בכתבה: עפרי אילני כתב על תרבות השרירים ההומואית כפי שהיא משתקפת בהזמנות; נדב אפל כתב על האובססיה העכשווית לנוסטלגיה ורטרו; טל מסינג כתב על אוטופיית הטעם ההיפסטרי; ואבי פיטשון כתב על פאנק ואסתטיקה של אחרות. במאמר של מסינג מופיע אחד הציטוטים החביבים עלי בספר, זאולי יזכו פעם לכתבה משלהם:

…זהו במידה רבה מה שעומד מאחורי האמירה הזכורה של מארק גרייף, ממייסדי מגזין הספרות גבה-המצח n+1 : "אפשר להגיד, ולא תהיה זו הגזמה של ממש, כי הרגע ההיפסטרי לא הוליד אמנים, אלא אמני קעקועים ]…[. הוא לא הוליד ציירים, אלא מעצבים גרפיים. הוא לא הניב ספרות גדולה, אלא עשה שימוש מוצלח בפונטים. היפסטריזם לא יצר אוונגרד, אלא הנפיק קהילה של מְאמצים מוקדמים".

- – -

עיקר הספר הוא כאמור עשרות ומאות של הזמנות: מכוערות, יפות, מתוחכמות, מינימליסטיות, משעממות, הומואיות, היפסטריות – הכל מכל. הנה רק אחת מהן, שעיצב שגיא ב-2003 ומוזכרת גם בספר:

עושה רושם שהדימויים נבחרים בצורה כמעט שרירותית, אמר יותם לגיא. וזה מה שהוא ענה:

שרירותי במובן הזה שהטריגר לעיצוב יכול היה לנבוע אפילו משמו של הדי.ג'יי. אני אתן לך דוגמה — בינואר 2003 ביקשו ממני לעצב הזמנה למסיבה של הדי.ג'יי Dave Seaman . רק משם המשפחה שלו החלטתי לאייר אותו כסוג של "איש-ים”, ומשם והלאה התפתחה אצלי מחשבה אסוציאטיבית חופשית ודמיינתי את "איש-הים" הזה כשהוא גולש על גל שהזכיר לי את הדפס העץ המפורסם "הגל הגדול בסמוך לקאנאגאווה" (משנת 1832) של אמן ההדפסים היפני קאטסושיקה הוקוסאי, וכך משם — הדמות הזאת הפכה לדמות יפנית וכך הלאה. אם אפשר לדבר על "בריף" רעיוני, אז זה היה העיקרון שעליו הקפדתי — להגיב בשטף תודעה לא לינארי, לעבור מאסוציאציה לאסוציאציה, והכול בסופו של דבר נתפר לכדי יקום אחר שהשפה העיצובית והיד שלי הן האלמנט הקבוע.

- – -

רוצים עוד? במסגרת יריד צבע טרי יתקיימו ביום שבת שני אירועים שנשמעים מאד מבטיחים!

בשעה 12:00 המעצב והמאייר היווני PROP4G4ND4, שמעצב את חיי הלילה של ת"א, ישוחח על עבודותיו במפגש חד פעמי. בשעה 12:30 יתקיים פאנל "היד והשכל" – על הקשר בין עיצוב, תרבות וידע על דמות המעצב כאיש מקצוע ואיש תרבות. ניסן שור, בעל טור, תסריטאי, במאי דוקומנטרי ועורך הספר, בשיחה עם המעצבים יותם הדר, מושון זר אביב, מיכל סהר וגיא שגיא. עותקים של הספר יימכרו בתום האירוע.

- – -

ובכל זאת עוד ציטוט של שור, שגם סוגר את הכתבה, ובו הוא מתייחס לשם הספר:

"אני אוהב את העגה האוחצ'ית. החידושים הלשוניים הכי כיפיים בשפה העברית נעשו בקהילה ההומואית, וגם אני מדבר על עצמי בלשון נקבה עם חברי הגייז. זה שם נהדר, יש בו איכות ‘מרימה', מעוררת. אני אוהב את המלה הזאת, להרים. היא אנטי-תזה לכל החיים הישראליים המורידים. אם המטרה של החיים כאן היא להנמיך אותך לתהום, השם של הספר בא להטיס אותך לשמיים. זו תגובה מתבקשת, במיוחד בימים המדכדכים האלה".

Yohji Yamamoto, Femme AW 2012-13#30, copyright Monica Feudi

מוזיאון העיצוב חולון יארח את מעצב העל יוז'י ימאמוטו לתערוכת יחיד, ראשונה בישראל, שתיפתח ב5 ביולי 2012. ימאמוטו (Yohji Yamamoto) הוא אחד ממעצבי האופנה החשובים והמשפיעים ביותר בעולם, שבמשך יותר משלושה עשורים מוביל ומאתגר את עולם האופנה בסגנונו האוונגרדי, שאינו מושפע מטרנדים חולפים. השנה מציין בית האופנה ימאמוטו 40 שנות פעילות.

התערוכה שתציג עשרות דגמים בכל חללי המוזיאון, תבחן את הקשר המסקרן בין יצירתו פורצת הדרך של ימאמוטו לבין המבנה האדריכלי הייחודי של מוזיאון העיצוב חולון, שתכנן רון ארד. "הבחירה בישראל כמקום להציג בה את התערוכה הבאה שלי, אחרי לונדון, פירנצה ופריז, הינה מהלך טבעי עבורי" אומר ימאמוטו. "לישראל יש עושר תרבותי רב וכאדם חושב, בעידן שבו אנו זוכים למידע מעובד ומוכן, אני רוצה לראות את ישראל דרך עיניי, להרגיש אותה דרך העור שלי ולחוות אותה באופן ישיר וחי".

בתערוכה יוצגו כשמונים דגמים הבוחנים דיאלוגים בין אנשים, מקומות, לבוש, ועיצוב. על עיצוב התערוכה אחראי מר מסאו ניהיי (Masao Nihei), המלווה את ימאמוטו שנים רבות בעיצוב התערוכות ותצוגות האופנה ברחבי העולם. תכנון ועיצוב התערוכה, נוצר בהתאמה למבנה האדריכלי המיוחד של מוזיאון העיצוב ויאפשר מבט על הקשר המסקרן המתקיים בין הבגדים והדגמים המוצגים לחללי המוזיאון השונים.

הגלריה התחתונה תדמה את מרכזה של עיר סואנת ובה 38 דמויות נעות במקצבים קבועים, כשברקע ילווה את התצוגה פס קול עירוני רנדומאלי. בניגוד לדימוי של ימאמוטו כ"מאסטר של הצבע השחור", כאן החליט להביא לידי ביטוי פן אחר שלו, ולבחור בדגמים העשירים בשפע של צבעים וטקסטורות בתוך הכרך העירוני המדומה: "אני אוהב ערים. אני אוהב אותן, כי הן מאפשרות חופש גדול, בהן אנחנו יכולים להיות אנונימיים, דברים רבים קורים בהן, דברים משתנים בכל רגע נתון. ערים הן תמיד בתהליך של שינוי." אומר ימאמוטו, בראיון עם האוצר העכשווי האנס אולריך אובריסט שנערך ב-2002

הגלריה העליונה תעוצב כחלל רך, ממוקד ומדיטטיבי שבמרכזו עץ רחב המורכב מגופי תאורה ומהווה מוקד של אור ואנרגיה. במרחב הגלריה יוצבו כעשר שמלות ערב בצבעי אדום ושחור. עיצוב החלל יעניק חוויה שקטה, כמעט מיסטית, המזמינה ישיבה והרהור. הבחירה בהעמדה דרמטית זו יוצרת שיח בין חווית הצופה במוזיאון וחוויית הצופה בתצוגת האופנה של ימאמוטו: "הצגת הבגדים בפני קהל, חשובה לי מאוד", הוא אומר "בגלל שהיא חיה, אני לא עורך חזרות, אני ניגש מייד לדבר האמיתי, הרגע בו הדוגמניות נפגשות עם הדגמים, משהו לא צפוי קורה. הן יוצאות לחזית, אל הקהל, ואנחנו, מאחורי הקלעים, יכולים לחוש את התגובה. הרגע הזה, לא יכול להיות מתורגם בשום מדיה – יהיה זה צילום, וידאו או טקסט."

בחלל המעבדה לעיצוב, שיהפוך הקיץ לחלק בלתי נפרד מחללי התצוגה, יוצגו כעשרים דמויות גבריות כשהן בדיאלוג עם דמות לבנה – שמלת פינה באוש. דמויות נוספות יוצבו בחלל הפרוזדור ההיקפי, בחצר הכניסה למוזיאון ובחלל הפאביליון העליון, באופן שאינו מושלם, שנדמה שאינו גמור או תוך כדי תנועה.

במקביל לשיתוף הפעולה בין ימאמוטו למוזיאון העיצוב בחולון, תיפתח חנות קונספט מיוחדת של ימאמוטו במתחם בית בנמל של comme il faut בנמל תל אביב. במשך חודשי התערוכה יימכרו מגוון פריטים של ימאמוטו בחנות comme il faut, זאת לצד סדרת הרצאות שתתקיים במהלך חודשי הקיץ ותתמקד בחיבור בין שני בתי האופנה דרך הנושאים: אופנה וגוף, אופנה ואתיקה, אופנה ומסורת.

התערוכה תינעל עם אירועי שבוע האופנה חולון, HoF12, שיתקיים ב-15-18 באוקטובר, אז ישוב ימאמוטו לחולון לטובת מפגשים עם הקהל ועם מעצבים צעירים. השנה יתמקד שבוע האופנה חולון בתמות הנוגעות ביחסים בין אופנה לאדריכלות, בקשר בין עולם האופנה לכרך האורבני המודרני ובהשפעת יצירתו של ימאמוטו על התרבות העכשווית.

‎

כנס GOREN INTER CREATIVE הרביעי במספר יארח השנה את בוגריו: ‎כרמית דובדני, ליאור ליזרוביץ', בסאם לולו, ‎קטי שטרן, גאלה גוכמן ואופיר שוהם. הכנס יתקיים ביום שני ה-215 בשעה 08.30, בנין 1 אולם 1221 – קמפוס האקדמית עמק יזרעאל. ששת מעצבים, בוגרי בי"ס גורן, יספרו על עיסוקם בתחום, על יצירת חוויות אינטראקטיביות למשתמש ועל חוויות וסיפורים אישיים בדרכם כאנשי מקצוע וקריירה בעולם העיצוב בארץ.

כרמית דובדבני – עולם האינטראקטיב

מנהלת ומעצבת גרפית בסטודיו לעיצוב של אתר mako. התפקיד כולל עיצוב וניהול צוות של 5 מעצבים ופלאשיסטים. כרמית תשתף את הסטודנטים בתהליך עבודת העיצוב של האתר.

ליאור ליזרוביץ- תדמית ומיתוג

מעצב בחברת נאוגרופ – פיליפ בולקיה. עבד כמעצב עצמאי וכשכיר בשורה הראשונה של משרדי העיצוב בארץ, ביניהם אצל אילן מולכו, פורטנוב-משען ועדי שטרן. עסק בפרויקטים עיצוביים רבים ומגוונים – תרבות, היי-טק, פיננסים, מזון, קוסמטיקה, בריאות, קמעונאות, חינוך והשכלה גבוהה, פרויקטים חברתיים, ועוד. ובמגוון רחב מתחומי העיצוב – מיתוג, אריזות, ספרים, מאזנים שנתיים, קטלוגים, ספרות מקצועית, שילוט, עיצוב לאינטרנט.

בסאם לולו- עיצוב לאינטרנט ופרסום

בעל סטודיו "לידנט" בנצרת, המתמחה בעיצוב ובניית אתרים, מיתוג ועיצוב גרפי. נושא הרצאתו "שפה זרה" (קומפוזיציה, צבע, גריד, ריווחים, ערבית, עברית, אנגלית, פורמט, קונספט). הסקטור הערבי והעיצוב הגרפי ממבטו האישי של המעצב. בהרצאה יושם דגש על העיצוב ככלי לשינוי דעות חברתיות, עיצוב בשלוש שפות וכמה טיפים לפגישה מוצלחת.

קטי שטרן/ גאלה גוכמן- מיתוג, שיווק וקידום עסקים באינטרנט וברשתות חברתיות

שותפות בחברת IN-ON שיווק ברשת ועיצוב אתרים. קטי פעלה כמנהלת שיווק ופרסום ראשית של רשת קליניקה און הבינלאומית. יצרה קמפיינים פרסומיים לרשת בטלוויזיה, רדיו, עיתונות, שלטי חוצות ואינטרנט. גאלה עבדה במשרד פרסום בצפון והייתה מרצה לעיצוב גרפי במספר מכללות ובאוניברסיטה הפתוחה במהלך 7 שנים. בהרצאתן יציגו עבודות ופרויקטים ויספרו על תהליך תכנון ועיצוב אתר על כל שלביו. סיפורים על סקיצות ופגישות עם לקוחות, בעיות, מכשולים, אי הבנות והצלחות, עבודה מול חברת תכנות ותכניתנים עד למוצר המוגמר.


אופיר שוהם- עיצוב ממשק משתמש

מעצב ממשק משתמש (UI) לשיפור חוויית המשתמש (UX). בעל סטודיו דינמוארט בקיבוץ רמת יוחנן. מעצב אתרים, תוכנות וממשקים במדיה אינטראקטיבית. בעבר, מעצב וארט דירקטור ב-Grey האינטראקטיב של משרד פרסום אדלר חומסקי בת"א, מנהל קריאייטיב ב- Empire Online חברה לשיווק אתרי הימורים שישבה בקפריסין, מעצב בכיר ב-YKM חברה לעיצוב אתרים ברעננה, מעצב פרילנס עצמאי.

איזה מן מקצוע הוא מקצוע העיצוב? האם כמו מלאכה, הוא נרכש מפיהם של בעלי מלאכה, או שמא מדובר באמנות שבה מביע היוצר את אשר על ליבו? האם עיצוב הוא דיסציפלינה בעלת רקע תיאורטי ויישומי מובנה? עד כמה קרובים מקצועות העיצוב למדעים השונים והאם בכלל קיים קשר בינהם?

כנס העיצוב השלישי של סמינר הקיבוצים, "מדעי העיצוב" יעסוק בבחינת מצב העיצוב ביחס לחזית המדע הן ברמה התיאורטית פילוסופית והן ברמת הפרקטיקה היום יומית. הכנס יתקיים בים שלישי ה-29.5 החל מ 9:00 בבוקר ועד ל-15:30 אחה"צ.

חקר המח תופס תאוצה ומקום נרחב בעולם המדע, עפרית קינר, צלמת וחוקרת באונ. העברית תציג מחקרים העוסקים במושגי היופי וההנאה, המהווים חלק בלתי נפרד מתחום העיצוב ותתאר מה ניתן להסיק מהתוצאות, מהם אפיקי המחקר העתידיים וכיצד ניתן לעקוב ולתעד את תחושותינו ותגובותינו לגירויים ויזואליים וחומריים. אבינעם ברוג, מחברת המחקר מרקט-ווטש, יציג כיצד, ברמה הפרקטית, נעשה שימוש בכלים אילו בכדי לבדוק תגובות מוחיות לעיצובי אריזות שונים בקבוצות מיקוד. רותם בנט, ממיקרוסופט ישראל, יתאר כיצד תפיסות מחקריות של מבנה המחשבה האנושית מתורגמות לממשקי משתמש במוצרים כמו הxbox ובפיתוחים עתידיים של החברה.

למדע ולטכנולוגיה ישנה השפעה מהותית על תהליכי העיצוב, על מעמדו של מעצב ואף על השאלה האם יש בו עוד צורך, ערן אפלבוים, מעצב ממקימי קבוצת UMAMY, יציג את התמורות העוברות על עולם עיצוב המוצר כתוצאה מהופעת המדפסת התלת מימדית, וינסה להציע דרכים שבהן הטכנולוגיה הזו תשנה את הצורה בה אנו חיים. טכנולוגיות עכשויות ועתידיות לעיצוב לבוש וטקסטיל באמצעות מחשב, יוצגו על ידי חברת OptiTex. לעומתם יציגו צמד המעצבים מיכל צדרבאום ונעם דובר את העיסוק שלהם בפיתוח שפה מובחנת בעיצוב, אשר בבסיסה המתח המתקיים במפגש בין טכנולוגיות מתקדמות לעשייה ידנית. מיכל רינות, ראש המעבדה לאינטראקציה בפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי בחולון, תדבר על הצורך לעצב מוצרים אינטראקטיביים, שהתעורר בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות, על הגדרת התנהגותו של המוצר על פני זמן ועל הדיאלוג שלו עם המשתמש.

השאיפה לבנות תשתית תיאורטית ומחקרית תומכת לעבודת העיצוב בישראל מביאה לפתיחתם של מסלולים לתארים מתקדמים בתחום העיצוב שעוסקים בשאלות מחקר בשדה העיצוב. אלנית קבסה כהן, חוקרת טרנדים, ראש התמחות "אודות עיצוב" בבצלאל, עד ל-2011 ומובילת תהליכי חדשנות בתעשיה, תדבר על התפתחות המעצב כחוקר ועל המאמץ לגבש שיטות מחקר רלוונטיות לעיצוב ולמעצבים. הדס קרוק, מעצבת מוצר, שותפה בסטודיו ארמדילו וחוקרת עיצוב ישראלי, תציג את החיפוש שלה אחר מורשת היסטורית וטכנולוגית של תחום עיצוב המוצר בארץ, ככלי לביסוס מעמדו של המקצוע בתרבות הישראלית ובתעשיה המקומית.

את הכנס יפתח ד"ר נח עפרון, ממקימי התוכנית למדע חברה וטכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן. שישאל מהי הפוליטיקה העומדת מאחורי המרדף אחר הטכנולוגיה ומה המחיר שגובים פיתוחים טכנולוגים ההופכים להיות חלק בלתי נפרד מהחברה בה אנו חיים.

סדר יום

9:00-9:20        פתיחה

מושב ראשון

9:20-10:00      ד"ר נח עפרון

10:30-10:00    אלנית קבסה כהן

11:00 -10:30  הדס קרוק

11:00-11:30 הפסקת קפה

מושב שני

11:30- 12:00 רותם בנט

12:00-12:30 ערן אפלבאום

‏12:30-13:00 OptiTex

13:00-13:30 מיכל רינות

13:30-14:00  הפסקת צהריים

מושב שלישי

13:50-14:30     עפרית קינר

14:30-15:00     מיכל צדרבאום ונעם דובר

15:00-15:30     אבינועם ברוג

למעלה: עבודה של דניאל מורד. למטה: עבודה של ענת קניג

לרגל ארבעים וחמש שנה לאיחוד ירושלים, המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית במכון טכנולוגי חולון, תציג ביום ירושלים החל ב-20 במאי ולמשך מספר שבועות לאחר מכן, תערוכת כרזות מקוריות בגבעת התחמושת סביב הנושא: "45 שנה לאיחוד ירושלים".

"לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים" כתב המשורר נתן יונתן וזאת תמצית התערוכה, שמציגה אסוציאציה אישית של כל יוצר להוויה המאתגרת, המיוסרת, הקדושה, הפשוטה, הדלה והמוזהבת כאחד של העיר. תערוכת הכרזות מחברת את ההיסטוריה של העיר עם הזיכרון האישי, הפרטי, ביחד עם זה הלאומי, הקולקטיבי המשתקף מ-45 שנותיה מאז שחרור ירושלים.

הכרזות הן אינטרפרטציה אישית של כל סטודנט לאופן ראייתו את ירושלים על כל מורכבותה והאתגרים הרבים הניצבים בפניה. הכרזות משקפות את הכמיהה של הדור הצעיר לשינוי וגם ביקורת על מה שהפכנו להיות ומה שיכולנו להיות. כלי ההמחשה הם מודרניים, מינימליסטיים, חדשניים, רבי השראה ומעוררי מחשבה. הם נועדו לגרום לנו לעצור לרגע ולחשוב, אולי ברגע הזה ינבוט השינוי המיוחל?

צילום: בועז נובלמן

"ימים יפים", תערוכת היחיד של שירלי בר-אמוץ, זוכת פרס אנדי לשנת 2011, תיפתח ב-31/5 במוזיאון תל-אביב לאמנות (אוצרת: ד"ר איריס פישוף).

התערוכה "ימים יפים" מציגה גוף עבודות שיצרה הצורפת שירלי בר-אמוץ בשנה האחרונה. מרביתן סיכות כסף עגולות, עשירות בדימויים ובצבעים עזים. בקפדנות ובדייקנות רבה היא בונה פסלים זעירים ובהם נופים המאכלסים ברבורים, דובים וארנבות, וכן חיות קרקס כפילים ואריות, הטובלות בשלל בלונים ונורות. במבט ראשון, התחושה המתקבלת היא של קרנבל וחגיגה עליזה. אולם התבוננות נוספת מגלה כי החיות תקועות: חלקן טובעות בתלולית צבע המונעת מהן לנוע, אחרות לכודות בין עצים, חוטים ובלונים.

הדימויים בתכשיטים, כמו גם הנופים הפסטורליים המוצגים בתערוכה, שבר-אמוץ "מכתימה" בצבע, מבטאים כמיהה לזיכרון אבוד. הם נציגי תרבות אירופה הגלותית של דור המייסדים, אותה תרבות חומרית שהחברה הישראלית הציונית דחקה ומחקה מתוך רצון ליצור תרבות חדשה.

תהליך העבודה של בר-אמוץ הוא קראפט עכשווי וחופשי. היא משלבת חומרים וטכניקות מסורתיות עם חומרים סינתטיים וחפצים מן המוכן, ומפתחת עיבודים חומריים מקוריים פרי המצאתה. העבודות העמוסות בפרטים, הצבעוניות והנוצצות שוברות את מוסכמות היופי בעולם התכשיטים. האסתטיקה החדשה, הגישה הרעיונית והיחס החופשי לחומרים – כל אלה אופייניים למגמות העכשוויות בסצנת התכשיט האמנותי בעולם. אולם הנושאים המעסיקים את בר-אמוץ נוגעים בשאלות של זהות מקומית ובערכים החברתיים הכרוכים בה. בסדרה הנוכחית, תחת מעטה של צבעוניות קרנבלית, דמויות החיות תקועות עמוק בתוך המציאות הקיומית שלהן.

במסגרת אירועי "סטריט פרינט 2012" שמקיימת זו השנה השנייה עמותת "לצאת מקופסא", יתקיים סוף שבוע של חגיגת עיצוב אורבני, שבמהלכו יתקיימו שלושה אירועי עיצוב ייחודיים:

תערוכת הפוסטרים והפליירים שעיצבו את חיי הלילה של ת"א (אוצר: מייקי חפץ)

‏"STREET PRINT 2012" מבקשת להאיר חלק אחד בחלל התצוגה האורבני האינסופי, זה המוקדש לשעות הפנאי, לנפש, לדקדנס, להתרוממות הרוח של המסיבות וחיי הלילה, ולנסות ולחשוף במקצת את האסתטיקה של הזרמים התת-קרקעיים שמלווה את הרגלי הפנאי של צעירים בישראל. מידי שבוע מתקיימות עשרות מסיבות בעיר במכלול שמשקף מארג חברתי ותרבותי של סוג צבע וסגנון. לכל אחד ואחת מסיבה שתפורה לטעמו והעדפתו לכל מסיבה כזו כרזה, גלויה או עלון שמלווים אותה בדימויים מקוריים שעוצבו במיוחד עבורה, מדברים בשפתה ומעוצבים ברוחה.

התערוכה מנתקת את העיצובים ממיקומם הטבעי על גדרות, ספסלים, לוחות מודעות או קירות הבטון של העיר ומעניקה לצופה מבט חדש על יצירה שבחיי היום יום והלילה משמשת כמדיום להעברת מידע (מי, מה, איפה ומתי) וכעת מזמינה את המעצב ואת הצופה פנימה, לחלל תצוגתי להתבוננות מזוקקת, רעננה ואחרת כשהיא חושפת סודות גלויים של יצירה ומציפה אותם אל המודעות וההכרה.

בתערכה יוצגו חומרים שעוצבו בשנה האחרונה, והיא תתמקד בעבודת המעצב. בתערוכה יציגו כ–20 מעצבים ומאיירים שלכל אחד מהם יוקצה אזור תצוגה משלו. בין המשתתפים; בן ורונה פולנסקי, אמרי קלמן, ניר פלד (פילפלד), עומר סילברמן, טל שפיגל, בר אפריים, דניאל בן זקן, סטודיו דן דברת ויפעת כהן, broken fingaz, hand to hand, דניאל וינברג ועוד.

התערוכה תהייה פתוחה לקהל הרחב, נמל יפו – מחסן 2 ביום ה' 23.00-16.00 ביום ו' 14.00-11.00 וביום שבת 23.00-11.00. בנוסף יתקיימו סיורים קצרים והדרכה על התערוכה במסגרת אירועי בתים מבפנים.

- – -

ב-17.5 תתקיים מסיבה במועדון הבלוק לכבוד השקת הספר "תרימו" - פליירים, הזמנות וכרזות בתרבות המועדונים הישראלית: רטרוספקטיבה, 2012-1990, ולרגל ביקורו הראשון בארץ של המעצב היווני פרופגנדה שמעצב את כל הפרסומים למועדון. במסיבה תוצג תערוכת עבודות נבחרות של המעצב.

ב-19.5 יתקיים במסגת יריד האמנות צבע טרי פאנל מעצבים בנושא היד והשכל – על הקשר בין עיצוב, תרבות וידע בהשתתפות המעצבים יותם הדר, מושון זר אביב, מיכל סהר וגיא שגיא, ובהנחיית עורך הספר "תרימו", ניסן שור. בנוסף יתקיים, מפגש אישי עם המעצב היווני פרופגנדה (prop4g4nd4) שיספר על תהליך עבודתו.

רון ארד – "720 מעלות" (curtain call) (מאמצע אוגוסט ועד ה- 4 בספטמבר)

חלל ההופעות הזמני ועטור השבחים שעיצב רון ארד לתיאטרון הראונד-האוס בלונדון מגיע למוזיאון ישראל למשך שלושה שבועות בלבד. "720 מעלות" הינו שיא חדש ביצירתו המגוונות והפורה של ארד: את המיצב המדובר, שמגיע הנה לאחר שזכה להצלחה כבירה בלונדון, מרכיבים 5,600 חבלי סיליקון התלויים מגובה של שמונה מטרים, ויוצרים עיגול מושלם שהופך לקאנבס דיגיטלי ריק להקרנות שונות; על גבי הווילון מוקרנות עבודות וידיאו של אמנים בולטים ומרכזיים מהארץ ומהעולם, ביניהם: כריסטיאן מרקלי (יוצר השעון), דייויד שירגלי, אורי גרשט, מאט קולישו ואחרים. הווילון – בן 360 המעלות- יוצב בגן האמנות במוזיאון: הצופים מוזמנים להביט עליו מהגן, אבל גם לצעוד אליו, לחצות אותו, לעבור מסך. להיכנס דרכו אל חלל מיוחד, שיארח בכל ערב את הקהל לצד מיני מופעים מגוונים. "720 מעלות" יהיה פתוח ערב-ערב (להוציא שישי) בין השעות 20:30 ל-23:00. היצירות עצמן יוקרנו בלופ חוזר בן שעה. בכל ערב, בצורה בלתי מוכרזת וכמעין הפתעה קטנה יוצגו, במסגרת "720 מעלות" , מופעים חד פעמיים משלל תחומים: מוסיקה, מחול, שירה, תיאטרון ועוד… מדי ערב יגיח אל החלל יוצר אחר (מתוך רשימת אמנים מכובדת) להתרחשות אמנותית מפתיעה. בנוסף מוזמנים המבקרים במוזיאון לטייל בגן הפסלים או לשתות משהו בבר משקאות שיוקם במיוחד לאורך תקופת פעילות "720 מעלות".

אמנית העונה – גבריאלה ברוך

יומן מסע מאויר של אמנית העונה גבריאלה ברוך, המאיירת הצעירה שכבר קנתה לעצמה שם ברחבי העולם, יפוזר בנקודות שונות ברחבי העיר. ברוך, בוגרת טרייה של בצלאל, נבחרה לאחת מ-51 המאיירים המוכשרים של שנת 2011 על ידי מגזין CMYK והגיעה למקום השלישי בתחרות ע"ש ריצ'רד סולמון לאמנים פורצי דרך לשנת 2011 (לצד פרסים אחרים).

כבר כמה שבועות שגבריאלה משוטטת בעיר האהובה עליה בעולם כשהיא חמושה בספר סקיצות ובלב פתוח. אט אט היא אוספת את הנקודות המשמעותיות ביותר בעיר עבורה ומבקשת להביע אותן  דרך איוריה. התוצאה תכונס ליומן מסע, המצטרף למסורת ארוכה של יומני מסע שנכתבו על העיר לאורך אלפי שנים. ליומן המסע של גבריאלה שתי גרסאות: הראשונה מודפסת בקפידה בפורמט ייחודי ומהווה אפשרות להתבוננות מחודשת על העיר והצעות מגוונות לפעילות יצירתית בנקודות עצמן עליהן חולש היומן והשנייה בפורמט דיגיטלי המאפשר שיטוט אחר בעיר המרתקת בעולם. בנוסף חלקים מהיומן ייתלו על לוחות מודעות ותחנות אוטובוס בירושלים ובכך היומן עצמו ״יוחזר״ אל התושבים ויסגור מעגל.

במהלך עונת התרבות בירושלים יוצעו סיורים עם גבריאלה ברוך בעקבות היומן ובעקבות התחושות העולות ממנו. היומן יימכר לאורך העונה במגוון אתרים שונים ודרך אתר האינטרנט של עונת התרבות.

הפעם הראשונה שבה פגשתי את חברי קבוצת ארבע וחמישה הייתה לפני שנה. התשעה – ארבע בנות (נעה הימלפרב, נעם טבנקין, שירה קרת, הדס שלם) וחמישה בנים (עדי זפרן וייסלר, רון יוסף, איתי לניאדו, בועז מנדל וינון רטיג) – סיימו לפני כמעט שנתיים את לימודיהם במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. אז גם החליטו לפתוח חלל עבודה משותף, שכרו האנגר ברציף הדייגים בנמל יפו, והתחילו לעבוד בו.

אני זוכר שמאד הסתקרנתי, היה בזה משהו מאד מרענן, תשעה חבר'ה שמחליטים לשמר במשהו את אווירת הלימודים ומנסים להילחם ביחד בכוחות השוק. הייתה פגישה מאד נחמדה, התרשמתי לטובה, אבל הרגשתי שעדין מוקדם מידי לכתוב עליהם. לפעמים יש את ההתלבטות הזו, האם להיות הראשון שכותב על מישהו ו"מגלה" אותו, או שכדאי לחכות קצת ולראות עוד קבלות. ביקשתי מהם שישמרו על קשר ושימשיכו לעדכן בדברים שהם עושים.

לפני חצי שנה עיצבו חברי הקבוצה את מזכרות האגף החדש של מוזיאון תל אביב: סימניות, סיכות דש, משקולת נייר, אגרטל, מחזיקי מפתחות ועוד, שהיוו מחווה צורנית למבנה החדש. אולם, מה שמצא חן בעיני במיוחד יותר מכל עיצוב כזה או אחר היה שחברי הקבוצה לא מסתפקים בעבודה המשותפת, ומעבר להיותם פעילים בסטודיו המספק שירותי עיצוב, הם מעוניינים להיות חלק מן ההתרחשות בשדה העיצוב הישראלי.

ביום חמישי האחרון נפתחה בחלל העבודה המשותף של הקבוצה בנמל יפו תערוכת עיצוב עכשווי שיזמה הקבוצה: "נכון להיום", תערוכה לעיצוב מקומי. בתערוכה, ששטחה כ-100 מ"ר, מוצגים 16 פריטי ריהוט שהוכנו במיוחד עבורה. בנוסף לעבודות של חברי הקבוצה מציגים בה גם מעצבים פעילים אחרים הנמצאים בתחילת דרכם, וביניהם סטודיו בייקרי (רן אמיתי וגילי קוצ'יק), יואב אבינועם, מיכל פרגו, קובי סיבוני, הדר שניר, איציק אסקיו ונגה ברמן.

ולשמחתי, ביום חמישי גם התפרסמה בגלריה כתבה שלי על הקבוצה ועל התערוכה, שפתוחה עד ה-19 במאי והתבררה כמוצלחת במיוחד. ההצבה שלה מרעננת, הפריטים שמוצגים בה – כפי שאפשר להתרשם בתמונות פה למטה – ברובם מוצלחים ומעניינים אף הם, והעובדה שמדובר ביוזמה של חבר'ה צעירים ולא ממוסדים מעודדת במיוחד. לא מדובר בתערוכה גדולה במיוחד, אבל כזו שאם אתם בסביבה מומלץ בחום להיכנס לרגע ולהגיד שלום. חוץ מזה נמל יפו בתקופה הזו של השנה הוא מקום מלבב במיוחד כך שאין לכם באמת מה להפסיד. לסיום, הנה כמה תמונות מתוך התערוכה, שצילם אחד מחבריה, רון יוסף:

חידה קטנה, שלושה ימים לפני המפגש הבא והשישי במספר של פורטפוליו לייב. במהלך המפגש שבו ישתתפו כאמור המאייר והסופר ירמי פינקוס, האוצר קובי בן-מאיר והמעצבת הגרפית אורנה אושרי, אחת הסוגיות שבהן נעסוק תהיה עד כמה איור חייב או צריך לשקף את המציאות בצורה ריאליסטית או שתפקידו להאיר צדדים אחרים שלה ושל הפנטזיה. הנה דוגמה מצויינת לדילמה הזו: במהלך העבודה על כל ספר מגיע תמיד השלב שבו צריך להחליט על העטיפה, וככל סופר, גם ירמי פינקוס התמודד עם הדילמה הזו לקראת צאתו של "בזעיר אנפין", ספרו החדש בהוצאת עם עובד.

הנה ארבע אפשרויות שנשקלו, נראה אתכם מנחשים מה נבחר לבסוף. התשובה תתגלה במפגש ביום שלישי, שבמהלכו יציג פינקוס אופציות נוספות ויחשוף קצת את תהליך הבחירה ואת הנימוקים לבחירה הסופית.

ולמקרה ששכחתם: פורטפוליו בבית העיר, מפגש שישי, יום שלישי ה-8/5 בשעה 20:30, בית העיר, ביאליק 27 תל אביב.